X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
אברך מיכל, ילדות [צילום: אתי אברך]
בין ייאוש לתקווה
התערוכה "השנים האחרונות" בבית האמנים בת"א של מרסלו פישמן עוסקת "בשברון הלב שלו בשנים האחרונות בישראל" מיכל אברך, ציירת ישראלית ובינלאומית, תרפיסטית באמנות לנוער במצוקה היא אופטימיסטית מטבעה ומאמינה שהמצב ישתפר
האומנית והאומן המוצגים עכשיו בתערוכות בבית האומנים מתייחסים לאירועי 7.10.23 ולמשבר המשטרי במבט חרד אך עם תקווה לעתיד. מרסלו פישמן מאמין שבנינו יבנו עתיד חדש וטוב יותר "אם לא עכשיו, אולי בדור הבא". מיכל אברך מאמינה שהעץ השרוף עוד יוציא נצרים ירוקים.
האמן והאדריכל מרסלו פישמן עלה לארץ מארגנטינה בגיל 25. התערוכה "השנים האחרונות" בבית האמנים בת"א באוצרות אריה ברקוביץ, עוסקת "בשברון הלב שלו בשנים האחרונות בישראל". הוא עובד על התערוכה כבר ארבע שנים ומודאג מאוד מהמצב במדינה.
מרצ'לו פישמן, המסיבה
פישמן הוא נכד לסבא שעזב את פולין בשנת 1925 ועבר לארגנטינה שהייתה אז ארץ ליברלית. ממשפחתו קיבל כלים למחשבה עצמאית וכך עלה לבד לישראל עם גרעין השומר הצעיר והתיישב ברמות מנשה.
"עליתי לארץ בשנת 1979 ממדינה בעלת משטר דיקטטורי, ממשל צבאי. אנשים היו נעלמים לפתע ברחובות. עזבתי את בואנוס איירס ועליתי לישראל כציוני. והנה אני רואה שיש פה יחס שלילי נגד חלק גדול באוכלוסייה. יש אזרחים סוג א' שהם בעד הממשלה הנוכחית, נגד השופטים ובית המשפט, ויש סוג ב' שהם כל היתר. נחרדתי היום כאשר השר קרעי אמר שהם נבחרי ציבור ויכולים לשנות את המשטר אם הם רוצים".
מרצ'לו פישמן, המסיבה [צילום: רן ארדה]
במיצב גדול ומרשים בפינת האולם מתפרש על הרצפה בד צבוע, מרופט, שפוך ומקומט, באורך 8 מטר, המדמה אותנו, חסרי כוח, "נשפכים". שלושה משולשים גדולים תלויים מעליו ובהם מצוירים ידיים, ראשים מעוותים, גולגולות. "יש מוות בצפון ומוות בדרום. הכי מפחיד אותי זה מלחמת אחים. אנחנו חמישה דורות שברחו ממלחמות וממשטר דיקטטורי והנה נפלנו למלחמה נוראה. צריך לעשות שלום עם השכנים", אומר פישמן.
ציורים נוספים גדולי מידות מתארים את מסיבת הנובה בסגנון ייחודי שלו. בציור "פיאטה ישראלית - פלשתינית" מרפרר פישמן לפסל הידוע של מיכאלאנג'לו 'הפייטה', בו מוצגת מריה אוחזת בזרועותיה את ישו בנה הצלוב בהבעת צער וכאב.
מרסלו פישמן, הפייאטה הישראלית פלשתינית [צילום: רן ארדה]
הציור שלו מורכב מצמד "פייטות": אימא שצר לה על הבן שלה ואבא שצר לו על הבת שלו. "הם מסתכלים אחד על השני, יש ביניהם הבנה שאולי לאחר המוות הדור הבא יוכל למצוא פתרון".
פישמן, אב לבת (39) ובן (35), נשוי לשלומית, ישראלית צברית, מרגיש כישראלי לכל דבר ומאמין ש"הדור הצעיר יכול למצוא דרך להידברות. כרגע המנהיגים חסרי בהירות נפש להגיע לפתרון".
כאדריכל שהחברה שלו בונה מבני ציבור, גשרים, תחנות אוטובוס, חניונים, יש לו מבט מרחבי מקצועי בעזרתו תכנן את העמדת התמונות הגדולות שחלקן תלויות מהתקרה.
לצד התמונות מוצגים שירים שכתב בספרדית על כל העובר עליו בארבע השנים האחרונות, מתורגמים לעברית על-ידי אשתו שולמית. הוא עדיין מעדיף לכתוב בספרדית למרות שהוא חש ישראלי לגמרי. לא מתגעגע לארגנטינה ומספר שנשיא ארגנטינה הנוכחי (מאז 2023) חאבייר מיליי, קרוב מאוד לישראל וליהדות ואף שואף להתגייר... כך אולי יהיה לנו מליץ יושר בין מדינות העולם שיוצאות נגדינו ומתעלמות מאנטישמיות גואה בארצן.
העץ השרוף עוד ינץ
אברך מיכל, מנהרה [צילום: אתי אברך]
מיכל אברך, ציירת ישראלית ובינלאומית, תרפיסטית באמנות לנוער במצוקה היא אופטימיסטית מטבעה ומאמינה שהמצב ישתפר. בתערוכה בבית האומנים בת"א באוצרותה של טלי כהן גרבוז היא מציירת את הנוף של עוטף עזה וקוראת "די". על מצע קנווס רחב יריעה היא מציירת כלניות המסמלות את דם הקורבנות בנובה ובעוטף עזה, וגם את פריחת הכלניות בעתיד, בין העצים החרוכים. בציור אחר היא מדמיינת את המנהרות בהם שוהים עדיין חטופים רבים. בצבעים עזים, בסגנון חפשי ומשיכות מכחול נועזות (action painting) היא כובשת את עין הצופה, וציוריה, אמנם, מבוקשים בארץ ובעולם.
אברך מיכל [צילום: אתי אברך]
אברך (בעלת תואר שני מאוניברסיטת חיפה) הציגה בתערוכות בינלאומיות בפריז, בניו-יורק, בסיאול, ובאופן מפתיע הוזמנה להציג גם באינדונזיה, מדינה מוסלמית עימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים. בשנת 2022 האוצרים שם הזמינו ציורים שלה לתערוכה, יחד עם נציגים מכל אירופה. "אז הם היו בעדנו, היא מסבירה, כיום אולי לא היו מזמינים אותם..."
בביאנלה בפירנצה היא הציגה תערוכה בשם "משפחה" בסיגנון שונה לגמרי אך עם אותה אופטימיות צבעונית כובשת. בינתיים קיימות כבר הזמנות נוספות, ביניהן לגלריה גדולה בהודו.
תאריך:  28/11/2024   |   עודכן:  28/11/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
לפני כמה ימים הצהיר בנימין נתניהו: "המלחמה בצפון לא תסתיים עד שנשיג את כל יעדינו"    רק עיוור יקבל שהושגו כל יעדינו בלבנון    מה שהושג הוא יישובים רבים ריקים מתושבים, רוב המבנים אינם ראויים למגורים ורבבות אזרחים עקורים בארצם
ארי בוסל
מר ברנע שייך לקבוצה שזכתה לחיות באותו גן פורח ומשגשג, גן החיים הטובים שהיה מדינת ישראל. הוא פשוט לא נחשף לתרעלה ולסכנות האורבות לעצם הקיום, וכשנחשף הוא ביטל את הנאמר כבלתי אפשרי בעליל
שמואל רוזנר
ניצחון אפשר להשיג באחת משתי דרכים. הראשונה - הכרזה על ניצחון; השנייה - תחושת ניצחון    במציאות הפוליטית והצבאית, ההגדרה של ניצחון אינה אחידה ולעיתים תלויה יותר בנרטיב מאשר בעובדות
עמיחי שיקלי
איך רמסו עד עפר את זכויותיו של אזרח שלא דבק בו רבב, שהתנדב לאורך שנים בעמותות לחולי סרטן ולילדים בעלי צרכים מיוחדים
שי גולדשטיין
בשנה האחרונה נתניהו הוכיח לי שהוא היחידי שמבין את המלחמה הזאת לעומק    הוא הוכיח לי שהוא מנהל את המלחמה בחוכמה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il