1. יקום קורס אל תוך עצמו כשהרמטכ"ל הרצי הלוי אומר עכשיו בגל"צ ש"בתום התחקירים הוא יעזוב את תפקידו". המשפט הלכאורה נקי הזה מקפל בתוכו לכלוך אינסופי בכמה ממדים. בניגוד למחשבה המקובלת, הרצי הלוי אינו אחראי ל-7 באוקטובר. הוא אשם ב-7 באוקטובר. אסור היה לקצין כל כך כושל ואדיש להמשיך לעמוד בראש הצבא אפילו יום כאשר לשרי הממשלה, לחיילים ולציבור יש אפס אמון בו. מה השאיר את הלוי על הכיסא שנה ויותר מאז יום הדין זו תעלומה שעוד תתבהר בעתיד. בגוף שמדיח בבושת פנים קצינים שלא מילאו נכון טופס על הוצאת רכב הביתה, או התאהבו במישהי בלשכה, הרצי הלוי שלא הקפיץ את הצבא לכוננות עם מידע התרעתי קשיח, ממשיך להנהיג את צה"ל במלחמה באיזו שלווה כפרית שאינה נסדקת אפילו לאחר טבח שואתי ביהודים חפים מפשע במשמרת שלו.
2. אז לא רק שהרצי הלוי נשאר לעמוד בראש הצבא, אלא שהוא מנהל את התחקירים בתוך הצבא לאחר 7 באוקטובר. הכישלון הגדול ביותר בתולדות הציונות, מינוי פוליטי בממשלת בנט-לפיד שמונה בכוח ובניגוד לכל הנהלים, הנאשם הראשי הוא (אברא כדברא!) גם המתחקר. הרצי הלוי שלא ביצע את שתי משימותיו הפשוטות ביותר בליל 7 באוקטובר (לצלצל לראש הממשלה ולהקפיץ כוננות בגזרת העוטף) הוא האיש שקבע במהלך השנה החולפת איך יראה צה"ל בדור הבא. הוא ביצע את התחקירים והמינויים. כלומר, בכל פעם שמינוי יתפוצץ בפרצוף נביט לאחור ונגיד "אה, זה עוד מינוי של הרצי הלוי", כך שלרעידת האדמה של 7 באוקטובר יהיו רעשי משנה.
3. עד היום לא חשף הרצי הלוי את קו ההגנה שלו לטבח ליל שמחת תורה. שנה של תחקירים מצידו של הנאשם המרכזי הם פרקטיקה לא מוכרת אפילו במערכות משפט אוטוקרטיות, דיקטטוריות, מושחתות כי יש כאן רמה חדשה של שחיתות. היכולת לאסוף מידע, לתאם עדויות, לשבש עדויות, לשחד במינויים, להסתיר, לשכתב, להשתיק אינפורמציה מרשיעה, להציף אינפורמציה מטעה, לשווק וליחצ"ן, זו רמה חדשה של שחיתות. "רמה חדשה" כי לא מדובר פה על שבירת נהלים או שוחד ציבורי. טבח 7 באוקטובר חיסל את המסגור של ישראל כמעצמה צבאית יציבה וחיסל ופצע אלפי אזרחים וחיילים. אם מותר למעול באמון הציבור עד כדי כך, הרי שאנו כחברה שינינו פנים ללא היכר. אם הרמטכ"ל משתלט על החקירה ומסרב לשתף פעולה עם מבקר המדינה, גוף העל שמוסמך לחקור חומר בכל רמת סיווג, ברור שהרצי לא חוקר. הוא מסתתר.
4. אם במגה אירוע שחיסל את המפעל הציוני כפי שהכרנו עד היום אין חשבון נפש ועוברים לסדר היום, משהו כאן שבור לרסיסים. ככה לא נקום משבעה באוקטובר ואין פלא שעל אף ההצלחות הצבאיות המזהירות של חיילינו הנפלאים - הציבור עדיין שקוע באבל עמוק ובמצב קוגניטיבי של יושבים בשבעה. אם לא נתקן, לא נקום, ואם הרצי הלוי הוא המתחקר והמשפרר, אנא אנו באים?! כשפלדשטיין מקבל מנגד בצה"ל מסמך שהוא מבקש שיגיע באס. או. אס. לידיים של ראש הממשלה בכבודו ובעצמו, המשמעות היא שלחיילים בחוד אין מילימטר של אמון בפיקוד הבכיר ומצפונם מדריך אותם לחפש דרכים עוקפות. הם לוקחים סיכונים למען ביטחון המדינה. מה שקרה לפלדשטיין ולנגד שהורדו למרתפי החקירות זו המחשה פיזית מסוכנת לכל מה שכתבתי כאן. בישראל מתקיימות כיום חקירות פוליטיות כולל עינויים פיזיים ופסיכולוגיים באישור הצבא, מערכת המשפט ואולפני השקר. הדרג המדיני ממודר מחומר מודיעיני ואלפי פקידים וקצינים שרוצים להוציא את האמת לאור פוחדים מהלשנה ודפיקה בדלת.
1984, זה האירוע. ג'ורג' אורוול על מלא.