אחד השינויים שמוצע לבצע במסגרת חקיקת המס החדשה נוגע למס נוסף ("מס יסף"), המצטרף לכל סוגי המיסים. הוא מעוגן כיום בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, אשר נוסף ב-2012 והיה במקור בשיעור של 2% על ההכנסות שמעל 800,000 שקל. כיום הוא 3% מעל 721,000 שקל. מדובר בהכנסה החייבת, לאחר כל הקיזוזים והניכויים, וכולל שבח מקרקעין החייב במס (אלא אם מדובר בדירת מגורים, שאז המס הנוסף מוטל רק אם שווי מכירתה מעל 5.4 מיליון שקל והמכירה אינה פטורה ממס). בהוראת ביצוע מ-2013 ציינה רשות המיסים, כי מכירת דירת מגורים הזכאית לחישוב ליניארי - החלק הפטור ממס שבח לא יצטרך להכנסה לצורך חישוב במס הנוסף. בנושא המס הנוסף עומדים להיות שלושה שינויים משמעותיים. השינוי הראשון הוא בהגדרת ההכנסה החייבת שעליה מוטל המס הנוסף; השני מתייחס לאופן הדיווח והתשלום של המס הנוסף בעת מכירת מקרקעין (המדינה רוצה אותו היום ולא בעת הגשת הדוח השנתי); והשלישי עניינו בהטלת מס נוסף בשיעור 5% (במקום 3%) על מקורות הוניים (כלומר, מקור של הון). תחולת השינויים תהיה, על-פי הצעת החוק, ב-1 בינואר 2025, ולכן בשלב זה הייתי עוקב אחרי הליך החקיקה. השינוי של "הכנסה חייבת" איננו בהגדרה הכללית שבסעיף 1 לפקודה, אלא רק לעניין מס נוסף. השבח ממכירת דירה יתווסף לחיוב במס הנוסף, בלי להתחשב בסכום המכירה, ובתנאי שהוא אינו פטור ממס שבח. למשל: לאדם יש שתי דירות זולות שרכש אחרי שנת 2014 והוא מוכר אחת מהן שלגביה הוא אינו זכאי בנסיבות העניין לפטור; הוא עלול להתחייב במס נוסף בשיעור 5% בגין הרווח שהפיק. זו בהחלט דרמה, כי חלק גדול מהדירות שנמכרות כיום - נקנו לפני 2014 ואין חישוב ליניארי, כך שאם הדירה אינה פטורה ממס - מלוא הרווח מחויב במס שבח וכנגזר מכך קיימת חבות אפשרית במס נוסף. רשות המיסים רוצה את המס הנוסף בעת הדיווח המקוון למנהל מיסוי מקרקעין על המכירה. זה כמובן לא יהיה החישוב הסופי, כי הוא נגזר מההכנסות בכל השנה, ועם הגשת הדוח ייקבע האם יש לשלם תוספת או לקבל החזר. הוא גם ייחשב כחלק ממס שבח לכל דבר ועניין. כאן התחולה תיגזר מהמועד שיקבע שר האוצר בתקנות. התיקון השלישי הוא מאוד דרמטי, כי המדינה חיפשה מאיפה לגבות. המס השולי הוא כבר 47% ועוד 3% מס נוסף; לא רצו להגדיל ל-52%, בגלל האמירה הישנה לפיה פחות מחצית מההכנסה צריכה להישאר בידי הנישום. לכן המחוקק מבקש לקבוע מס בשיעור 5% על הכנסות ממקורות הוניים, למשל: מס על דיבידנד בידי בעל מניות מהותי יעלה ל-35%, אם כי ההכנסה תימדד רק על-פי ההכנסות הללו ולא על-פי כל ההכנסות. לכן עולה השאלה האם כדאי לבצע פעולות ומשיכות כבר השנה. כאמור, אני ממליץ לחכות לפחות עד סמוך לתום שנת 2024 ולראות כיצד מתקדם הליך החקיקה. שינוי חקיקה נוסף שעתיד להתקבל מתייחס לשינויי מבנה פטורים, דהיינו העברת נכסים תמורת מניות, מיזוגים ופיצולים. מוצעים ארבעה שינויים שבאים להקל על שינויי המבנה ולהסיר חסמים: הקלה ביחסי הגודל הנדרשים במיזוג; הקטנת שיעור הזכויות שיש להעביר במיזוג חברות בדרך של החלפת מניות - 70% במקום 80%; ביטול תנאי ההחזקה המינימלי בשיעור 25% בחברות המשתתפות בשינוי מבנה; וביטול חובת בניית בניין בתוך חמש שנים מיום העברת הקרקע לחברה שהיא איגוד מקרקעין או שהייתה לאיגוד מקרקעין בעקבות העברת הקרקע. מי ששוקל לבצע שינויי מבנה שעשויים להיות מושפעים מהשינויים המתוכננים, ייטיב לעשות אם ישקול להמתין לחקיקה, שכן על-פי תזכיר החוק שבו נכללו אותם שינויים - תחולתם תהיה לגבי שינוי מבנה שייעשה החל מיום פרסום החוק.