לאור כישלונות חוזרים ונשנים של צה"ל בהיערכות שוטפת למצבי מלחמה, בהיערכות ארוכת טווח ואפקטיבית לבניין הכוח המתאים למצבי מלחמה, וכן כישלון במתן התרעות אסטרטגיות לפרוץ מלחמה, כפי שנוכחנו שוב ב-7 באוקטובר 2023, יש להקים גוף לביקורת היערכות למלחמה, להתרעה למלחמה, ולניהול סגירת פערי ביטחון בהיבטים המבצעיים ובהיבטי בניין הכוח (בניגוד לגוף מודיעין שהוא רק מתריע). זאת, בכל הנוגע להיערכות צה"ל למלחמה אל מול המודיעין המתקבל מכל סוכנויות הביון הישראליות. גוף זה יהיה כפוף ישירות לשר הביטחון ותפקידו יהיה בכל רגע נתון לבצע ביקורות עיתיות, במטרה לבדוק את היערכות וכוננות צה"ל למלחמה, להתריע על מלחמה, ולבסוף גם לוודא שתתנהל פעילות מהירה, יעילה ומסודרת, לסגירת פערי הביטחון שמתגלים על ידו.
בראש הגוף לביקורת, להתרעה ולניהול סגירת פערי הביטחון זה, תוקם במשרד הביטחון מנהלת יישום ההמלצות ותוכניות הפעולה בראשות שר הביטחון - מנהלה ליישום ההמלצות ותוכניות הפעולה הן בתחומי הביקורות והן בתחומי ההתרעות, אשר תהיה חלק ממנהלת-על משותפת למשרד הביטחון וצה"ל, ליישום ההמלצות ותוכניות הפעולה. גוף זה לביקורת, להתרעה ולניהול סגירת פערי הביטחון, לא יאפשר את הכשלים העיקריים הבאים בהתרעה למלחמה ובהיערכות צה"ל למלחמה:
- כישלון בהתרעה לפריצת מלחמה או אירוע מלחמתי משמעותי אחר.
- אי-היערכות מספקת של הצבא של כוחות הסדיר והמילואים אל מול ידיעות מודיעיניות ומול התרעות למתקפת פתע.
- בניין כוח לא נכון של גודל הצבא של כוחות הסדיר והמילואים, של האמצעים העומדים לרשותו, של האימונים שלו ושל ההיערכות ומערך ההגנה שלו, אל מול הידיעות המודיעיניות ואל מול התעצמות האויב.
- נהפוך הוא - יהיה וידוא שבניין הכוח יאפשר עמידה באתגר מלחמה במספר חזיתות בו-זמנית, מול מדינות ומליציות טרור במדינות המעגל ראשון, השני והשלישי, ובתרחישים שונים.
- אי-יציאה למלחמות מנע, תוך מתן אפשרות לאויב להתעצם במשך שנים לאורך גבולות ישראל.
- אי-יכולת של ישראל לכפות על אויביה את היקפי הצבאות וההתחמשות שלהם, למרות מוגבלויות שאינן מסכנות את ביטחון ישראל.
- הפסקת ההימור בגורלה הביטחוני והקיומי של המדינה, בהבטחות חסרות כיסוי של ראשי הצבא מהסוג של לקיחת "סיכונים מחושבים", אשר כתוצאה מהם ישראל לא נערכת כראוי לאיומים המוצבים על-ידי אויבי ישראל הן בשגרה והן לקראת מלחמה.
- אי-תגובה לניסיונות האויב לשנות את כללי המשחק האסטרטגיים מול ישראל, בדגש על איום או הפעלה של טילים בליסטיים, טילי שיוט ומפציצים אסטרטגיים המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
- חוסר מוכנות ימ"חים.
- מלאיי תחמושת וחימושים שלא מספיקים למלחמה ארוכה.
פירוט נושאי הביקורת שיטופלו על-ידי הגוף החדש שיוקם
- ביקורת וווידוא שיפור ההיערכות בשטח של כוחות צה"ל בשלושת הזרועות - יבשה, אוויר, וים, תוך בחינת יכולתן לתת מענה לפרוץ מלחמת פתע, כולל קיום ותרגול תוכניות.
ניתן כמה דוגמאות לנושאי הביקורת:
- כמות ואיכות הכוחות בגזרות השונות, ויעילות הפריסה שלהם בשטח, כולל של כוחות עתודה.
- איכות ויעילות מערכי ההגנה והביצורים, וכן של כוחות חה"א הנמצאים בכוננות מיידית לתמיכה מהאוויר בקרבות ההגנה.
- תוכניות ופקודות להיערכות להגנה ולתגובה לפרוץ מלחמה, כולל שילוב רב-זרועי.
- מידת התרגול והאימון של הכוחות והמפקדות בתוכניות ופקודות אלו.
- תוכניות, פקודות ומוכנות של מסגרות לחימה וימ"חים, לתגבור כוחות בחירום של כוחות סדיר ומילואים.
- תוכניות, פקודות, ומוכנות צה"ל בפועל לכפות קווים אדומים ביטחוניים על אויבי ישראל באמצעות כוח צבאי - קווים אדומים הן בתחום התעצמות צבאית של האויב בהיקף ואיכות שמסכנים את ביטחון ישראל, הן בנוגע להיערכות כוחות אויב לאורך גבולות המדינה והן בנוגע לתקריות ואירועי ביטחון מוגבלים בהיקפם.
- יעילות מערך גיוס המילואים ומידת ההיערכות והתרגול שלו.
- מערך הסנסורים (לתצפית, לגילוי, זיהוי, התרעה ולמעקב אחר מטרות יבשתיות, אוויריות וימיות).
- מלאי תחמושת וחימושים.
- מערכות לוגיסטיקה ותחזוקה בחירום.
- ימ"חים לכוחות מילואים.
- מחסני חירום להחלפת ציוד לחימה שנפגע במהלך המלחמה, לכלל המסגרות הלוחמות בסדיר ומילואים.
- ביקורת וווידוא שיפור שגרות הבט"ש לאורך גבולות המדינה, ויכולת הכוחות הפרוסים בשטח, לתת מענה מיידי לתרחישי קיצון, עם ובלי תגבורת מגזרות שכנות, עם ובלי סיוע רב-זרועי, כולל ווידוא וקיום ותרגול תוכניות.
- ביקורת ושיפור היערכות הכוחות האסטרטגיים של ישראל, בכל הקשור למלחמה לא קונבנציונלית, כולל:
- תוכניות מלחמה.
- אימון ותרגול כוחות ומפקדות.
- יכולות מבצעיות.
- היערכות ומוכנות.
- יכולת הוצאת מכת מנע מהירה.
- יכולת הוצאת מכה שניה.
- יכולות מערכות ההגנה האווירית ומטוסי התרעה אווירית, בכל ההיבטים של גילוי, זיהוי, התרעה, מעקב אחר מטרות, ניהול וביצוע קרב הגנה מול המטרות התוקפות.
- יכולות מערכות שליטה ובקרה ומטוסי בקרה אווירית, לניהול וביצוע מתקפות מנע ומתקפות מכה שניה כנגד סל מטרות אויב.
- ביקורת וווידוא שיפור תוכניות בניין הכוח והרכש להתעצמות של צה"ל, לטווח הקרוב והרחוק - של ההתעצמות הקונבנציונלית והבלתי קונבנציונלית. כל זאת, כולל ביקורת על מימוש המלצות ותוכניות הפעולה של הגוף החדש לביקורת.
- ביקורת וווידוא שיפור תקציב הביטחון של צה"ל, ובכלל זה של חלוקת התקציב לנושאים השונים ואת מידת התאמתם לסדרי העדיפות של צה"ל. זאת, בדגש על תוכניות הפעולה שאושרו, של הגוף החדש לביקורת.
גוף ביקורת זה, צריך להיות במהלך השנים, חלק מהגורמים הקובעים את ההקצאות התקציביות של תקציב משהב"ט.
פירוט נושאי ההתרעות שיטופלו על-ידי הגוף החדש שיוקם
- התרעה אסטרטגית להכנות מיידיות של האויב לפריצת מלחמה כוללת - התרעה לפרוץ מלחמה כוללת מיידית, במעגל הקרוב מול מדינות ומליציות טרור הנמצאות לאורך הגבולות, וכן הנמצאות במעגלים השני והשלישי, בדגש על אירן.
- התרעה אסטרטגית להכנות מיידיות של האויב למתקפות טילים בליסטיים וטילי שיוט לא קונבנציונליים - התרעה על הכנות מיידיות של אירן וגרורותיה במזרח התיכון, למתקפת טילים לא קונבנציונליים מסוללות טילים קרקעיות נייחות וניידות, ממטוסי הפצצה, מספינות, ומצוללות.
- התרעה להכנות מיידיות של האויב לפתיחת חזית/תות של לחימה בהיקף מוגבל - התרעה על הכנות לפרוץ לחימה מיידית בהיקף מוגבל, במעגל הקרוב מול מדינות ומליציות טרור הנמצאות לאורך הגבולות, וכן הנמצאות במעגלים השני והשלישי, בדגש על אירן.
- התרעה על החלטת אויב לפתוח במלחמה או בלחימה בטווח זמנים עתידי - בטווח הקרוב והבינוני - וכן על המעבר של האויב לביצוע תוכניות להיערכות למלחמה/ לחימה - התרעה על נפילת החלטה של האויב לפתוח במלחמה/לחימה מכל סוג שהוא, בטווח הזמנים הקרוב והבינוני, של מספר חודשים עד מספר שנים, ומעבר של האויב לביצוע הכנות להיערכות למלחמה/ לחימה.
- התרעה על אובדן או שבירת ההרתעה של ישראל מול כל אחד מאויביה - נכונות האויב לצאת למלחמה מתחילה ברגע אובדן/ שבירת ההרתעה מולו - יש לאתר את הרגע הזה ולהתריע עליו.
- התרעה על היווצרות איום על ישראל, של יכולת הפעלת נשק לא קונבנציונלי, בדגש על אירן.
- התרעה על יכולת האויב להפעיל נשק לא קונבנציונלי מול ישראל, בדגש על אירן, אך גם היווצרות איומים מצד מדינות כמו מצרים, ערב-הסעודית, ארגונים סמי-צבאיים פרו-אירניים וכד'.
- התרעה על תהליך אובדן יתרונות כמותיים ואיכותיים של צה"ל והמשמעות של אובדן זה, מול כל אחד מאויבי ישראל, כולל התרעה על טכנולוגיות ומערכות נשק שוברות שוויון - כחלק מההפתעות והכישלונות שנחלה ישראל בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ובמבצע חרבות-ברזל. היו יחסי כוחות בלתי סבירים שנבעו משתי סיבות עיקריות:
- צבא סדיר קטן מדי שאין בכוחו לתת מענה הגנתי לאורך הגבולות במקרה של פרוץ מלחמה כוללת.
- כמות ואיכות הנשק שבידי האויב - כך קרה במלחמת יום הכיפורים בחזיתות המצרית והסורית, בנוגע לכמות ואיכות אמצעי הגישור הניידים, טילי הקרקע-אוויר סאם-6, טילי הסאגר נגד טנקים, אמצעי ראיית לילה וכד'. כך קרה גם במבצע חרבות-ברזל, הן ברצועת עזה והן בדרום לבנון, בנוגע לכמות ואיכות המתחמים העירוניים המבוצרים ומנהרות התקיפה, טילים מדויקים/ רקטות כבדות ארוכות טווח, טילי הקורנט וה-RPG המשופר נגד טנקים, רחפני וכטב"מי תקיפה, מטעני גחון ומטעני צד תקניים וכד'. נדרש להתריע מבעוד מועד על התפתחויות אלו אצל האויב, ולהבהיר את משמעות אובדן יתרונות אלו של ישראל.
- התרעה על היערכות לא נכונה של צה"ל מול האיומים המתפתחים מול ישראל מצד אויביה, בטווחים המיידי, הקצר, הבינוני והארוך - אסור שההתרעות תהינה רק לגבי התפתחויות אצל אויבי ישראל, תוך שלא בודקים מה קורה בצד הישראלי בתגובה להתגברות האיומים על ישראל מצד האויבים - צריך לבחון את מכלול האיומים וההתרעות על התפתחויות מדאיגות בצד האויב, ומנגד לבחון כיצד ישראל ערוכה ומגיבה לאיומים ולהתרעות האלה. יש לבחון ולהתריע האם ישראל לא ערוכה נכון מול האיומים המתפתחים מולה, ולא מגיבה בהיערכות מתאימה מול איומים המשתנים כל העת, בטווחי הזמן המיידי, הקצר, הבינוני והארוך.
- התרעה על יישום מדיניות הרתעה שגויה מיסודה מול איומים המתפתחים מול ישראל מצד אויביה, בטווחים המיידי, הקצר, הבינוני והארוך - למרות היות ההרתעה אחת מאבני הבניין של מדיניות הביטחון הישראלית, היא נותרת מושג ערטילאי שלא מוגדר כראוי, ובדרך כלל מיוחסת למידת ההשפעה של תוצאות סבב המלחמה או הלוחמה האחרון שהיה מול כל אחד מאויבי ישראל. צריך לוודא שמדיניות ההרתעה של ישראל כוללת את המרכיבים הבאים, ובכלל זה מנגנוני התרעה על שבירת ההרתעה מול כל אחד מאויבי ישראל:
- התרעה על היעדר קווים אדומים ביטחוניים והיעדר מדיניות נכונה ומוכנות צבאית לתגמול ואכיפה בכוח צבאי של הקווים האדומים, בתגובה על הפרת סטאטוס-קוו ביטחוני ו/או חציית הקווים האדומים.
- התרעה על חציית קווים אדומים ביטחוניים מצד האויב, המעידים על שבירת ההרתעה בכל הקשור לבניית יכולות צבאיות ו/או בניית ריכוזי כוחות המאיימים על ביטחון ישראל, של מדינות וארגונים סמי-צבאיים לאורך גבולות ישראל, וכן של מדינות במעגלים רחוקים יותר.
- התרעה על הבלגה ישראלית הפוגעת בהרתעה, בכל הקשור להפרת הסכמי ביטחון ו/או שלום, למגבלות היקפי צבא באזורי הפרדת כוחות, כמו הסכם הפרדת הכוחות מול צבא סוריה, פירוז והגבלת כוחות בסיני שבהסכם השלום מול צבא מצרים, פירוז דרום לבנון שבהחלטה 1701 של מועצת הביטחון בדגש מול החיזבאללה וכן בכל הקשור להפרה של היקף, חימוש וסוגי אימון של כוחות הרשות הפלשתינית, היפוך קנים של כוחות אלו, התגרות כוחות אויב באמצעות אי-שמירה על שטחי הפרדה לאורך הפרימטר הביטחוני בגבול מולם, ו/או בניית עמדות תצפית על קו הגבול, וכד'.
- התרעה על היעדר מדיניות אכיפה נכונה של הרתעה קונבנציונלית מול אויבי ישראל. לדוגמה, הצורך באי-הסכמה של ישראל להצטיידות של החיזבאללה בטילים בליסטיים מדויקים ורקטות כבדות, שהם בעלי טווח בינוני וארוך המכסים את כל שטח מדינת ישראל, ומאיימים על כל הנכסים האסטרטגיים שלה. דוגמה נוספת - הצורך באי-הסכמה של ישראל להקמת מערך טילי הגנה אווירית בסוריה מדגמים מתקדמים רוסיים, המכסים את רוב שטח ישראל.
- התרעה על היעדר מדיניות אכיפה נכונה של הרתעה לא-קונבנציונלית מול אויבי ישראל בדגש על אירן וגרורותיה בלבנון, עירק ותימן. לדוגמה, הצורך באי-הסכמה של ישראל לאיום בעל פוטנציאל לסיכון גרעיני, של ירי טילים בליסטיים וטילי שיוט המסוגלים לשאת ראשי חץ לא-קונבנציונליים, מכיוונם של אירן, החות'ים בתימן, החיזבאללה והכוחות הפרו-אירניים בעירק. דוגמה נוספת - הצורך באי-הסכמה ישראלית לבניית כוח תקיפה גרעיני אירני, או כוח תקיפה כימי סורי. דוגמה חשובה נוספת - הצורך באי-הסכמה ישראלית לבניית כוח צבאי מצרי אימתני של אלפי טנקים, מאות מטוסים, וצי ענק שכל כולו מיועד לאיים על ישראל.
- אופציה עתידית בשלב מאוחר יותר - התרעה על התפתחויות גיאו-פוליטיות המסכנות את ביטחון ישראל - לאחר מספר שנים של התבססות ההקמה והפעולה של הגוף לביקורת, להתרעה, ולניהול סגירת פערי הביטחון, בכל הנושאים שתוארו עד כה, רצוי שגוף חדש זה יעסוק גם בהתרעות על התפתחויות מדיניות וגיאו-פוליטיות להם יש השפעה ישירה ועקיפה על ביטחון ישראל.
לסיכום, ניתן להעריך, כי כישלונות ההפתעות האסטרטגיות של פרוץ מלחמת יום הכיפורים ו-50 שנים מאוחר יותר בהפתעת טבח 7 באוקטובר 2023, לא היו מתרחשות, אם כבר היה קיים גוף מוצע זה, לביקורת היערכות למלחמה, להתרעה למלחמה, ולניהול סגירת פערי הביטחון, בהיבטים המבצעיים ובהיבטי בניין הכוח.