ממשלת צרפת צפויה ליפול מחר (4.12.24) ולהכניס את המדינה לתקופה של אי-ודאות - במקביל לחששות השוררים באירופה לקראת הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ. תהיה זו הפעם השנייה בתוך חמישה חודשים בה תשלוט בצרפת ממשלת מעבר. צרפת היא המדינה השנייה בחשיבותה באיחוד האירופי (אחרי גרמניה) ואחת משלוש החשובות ביבשת (כולל בריטניה), וחשיבותה רבה במיוחד לצורך גיבוש אחדות אירופית אל מול הבדלנות הצפויה של ממשל טראמפ, במיוחד בנושא אוקראינה. הנשיא עמנואל מקרון מינה בחודש ספטמבר את מישל ברנייה לראש הממשלה, תוך שהוא מתעלם למעשה מתוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית שהתקיימו בחודש יולי. בבחירות אלו הצליחו מפלגות השמאל, בראשות החזית העממית השמאלית-קיצונית, למנוע את עלייתה לשלטון של מפלגת המצעד הלאומי הימנית-קיצונית בראשותה של מארין לה-פן. הגוש של מקרון, Together for the Republic, ספג מפלה קשה וירד למקום השלישי במספר הצירים. מקרון סירב להטיל את הרכבת הממשלה על מנהיג השמאל הקיצוני, ז'אן-לוק מלנשון, ומינה את ברנייה איש המרכז לעמוד בראש ממשלת מיעוט. ממשלתו של ברנייה נהנית מתמיכת 211 בלבד מבין 577 צירי האסיפה הלאומית: 95 הצירים של מקרון, 47 הצירים של המפלגה הרפובליקנית, 36 של המפלגה הדמוקרטית ו-33 של מפלגת Horizons. לאופוזיציה יש 364 צירים: 125 של לה-פן, 175 לחזית העממית, 23 לליברלים, 17 לשמאל הדמוקרטי, 16 ל-URD הימנית ושישה עצמאים (שני מושבים פנויים). עד כה נשענה ממשלתו של ברנייה על תמיכה אד-הוק מבחוץ מצד המצעד הלאומי, אך השבוע הסירה לה-פן את תמיכתה לאחר שברנייה הודיע שיעביר את התקציב החדש ללא אישור האסיפה הלאומית, כפי שמאפשרת החוקה. האופוזיציה הגישה הצעת אי-אמון, הצפויה להידון מחר ולהתקבל, מה שיחייב את ברנייה להתפטר. הממשלה הנוכחית תהפוך לממשלת מעבר ללא הגבלה על משך כהונתה, אך הדבר אינו מחייב להקדים את הבחירות. החוקה מאפשרת לממשלת מעבר לטפל ב"נושאים שוטפים", אך סמכויותיה מוגבלות: ישיבותיה נפסקות, היא אינה יכולה להעביר חוקים ותקנות, אך יכולה להמשיך ולשלם משכורות ולתפעל את המדינה. המשקיעים בשוקי ההון מיהרו להגיב על המשבר ומכרו מניות ואיגרות חוב צרפתיות - מה שייקר את נטילת האשראי. הבעיה הבוערת ביותר היא העברת התקציב. הצעתו של ברנייה כללה העלאות מיסים וקיצוץ הוצאות בסך 60 מיליארד אירו, אך כעת ברור שהיא לא תתממש. אם מקרון ימנה ראש ממשלה חדש לפני סוף השנה, תוכל הממשלה החדשה להגיש הצעת תקציב ולאסיפה הלאומית יהיו 70 יום לדון בו. המשמעות בכל מקרה תהיה שצרפת תיכנס ל-2025 בלי תקציב, ובדומה למצב בישראל במקרה דומה - תתפקד על בסיס תקציב 2024. אם האסיפה הלאומית לא תאשר את התקציב או לא תצביע עליו, יוכל מקרון להחילו באמצעות צו נשיאותי, אך יהיה זה צעד חסר תקדים שתוצאותיו הפוליטיות עלולות להיות קשות. כהונתו של מקרון עצמו מסתיימת במאי 2027, והמצב מאז הבחירות (אותן הוא עצמו הקדים בהימור כושל) מחליש משמעותית את כוחו.