בימים אלו אני מגיב באומרי: "ימח שמם." ימח שמם של חמאס-דאעש וחיזבאללה כמו גם של הפלשתינים שרוצים לשחוט אותנו. הם לא שונים אלו מאלו. תמונות הבחורים שהם היכו עד מוות וצהלות השמחה של הנשים והילדים מסביב, תמונת האישה ההרה שהם ביתרו את בטנה וסטרו לה פעם אחר פעם, תמונת העובד התאילנדי תוך כדי נסיון עריפת ראשו, ותמונת השיירים המפויחים של האב האוחז בחוזקה בבנו לא עוזבות אותי, בדיוק כמו סיפורי מאורעות תרפ"ט. ימח שמם של אנשי הרפובליקה המוסלמית (קרי החליפה, מה שפעם היה ידוע בשם "אירן" או "פרס") - במקום לשקוד על החיים, מטרתם למחוק אותנו מעל המפה, להעניש אותנו, להעלים אותנו מהעולם. במקום לשקוד על פיתוח הגרעין, הם היו יכולים להשיג כל כך הרבה לטובת העולם כולו, ואיני יודע איך להסביר זאת למעט שנאה יוקדת ושאיפה לשלוט ביקום כולו. ימח שמם של ארגון האו"ם וכל ארגוני הבת שלו, עם בתי הדין הבינלאומיים, שכל מאוויהם להתנקם בישראל, להלחם בה עד שצמאונם ירווה מדם הגופה המבותרת, האנוסה והמוכה. הם לא שונים מהנאצים. בחסותם מתנהלת המלחמה נגד ישראל, מלחמת שמד - הפתרון הסופי-סופי של בעית היהודים. ימח שמם של האירופים ששחטו בנו בשמחה רבה מהלך מלחמת העולם השנייה ועתה מרשים לרדוף יהודים בראש חוצות, באור יום, ללא כל מענה או הגנה ועוד יש להם את החוצפה להאשים אותנו שאנחנו אשמים בכך. מקובל בימינו לרדוף יהודים באור יום או לצוד ישראלים במטוס שנחת ברוסיה או אחרי משחק כדורגל באמסטרדם. כך היה כשאבי היה ילד בפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מסתבר שאפילו זכר ליל הבדולח לא מזיז לארופאים. השלב הבא: "איטבח אל יהוד" מאורגן ביום מסוים בעולם כולו, לא רק בעיר זו או אחרת. עד אז, המקרים קורים להם פה ושם ובכל מקום, אבל לא בסנכרון מושלם. הנה שליח חב"ד נשחט, רק בגלל שהוא יהודי. אבל דווקא באיחוד האמירויות נוהגים כשורה - תפסו מיד את האשמים וימצו איתם את הדין. לא הולכים סחור סחור. אפילו באו לנחם אבלים. עליהם אני אומר: "כן ירבו." עולם יותר שפוי, עולם טוב יותר. שוחרי שלום - או כמהים את החיים. עכשיו צדים לא רק ישראלים או יהודים, עכשיו מנסים לצוד את ראש הממשלה, שר הביטחון ועוד דמויות מפתח. זה כל כך מפתה לראות את ראשיהם הערופים על יתדות בחוצות העיר - ממש כמו שניסו לעשות לנשיא דונלד טראמפ בשנים האחרונות. כל מי שחושב שזה יעצור אצל ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, הנכם טועים ובגדול: כל לוחם שאי פעם שירת בצה"ל או אמור לשרת בעתיד יאסר ויועמד לדין - קרי זה גורל כל ישראלי, ללא הבדל מין, גיל או שייכות פוליטית. עם כל כך הרבה "ימח שמם" (ולא מניתי את הטורקים, החותים בתימן, המליציות בעירק, הטרוריסטים בתאילנד ועוד ועוד) מי באמת נשאר? יש מי שיגיב, "הוא ודאי כהנא-יסט" ואמנם את משנת הרב כהנא ז"ל איני יודע על בוריה, אך את עמדתו הנחרצת ש"ערבי טוב הוא ערבי מת" וש"פתרון הסכסוך" הוא הפרדה מוחלטת - קרי "טרנספר" - קשה לערער בימים אלו, לא אחרי מה שחווינו בשבעה באוקטובר. למי שהספק עדיין מקנן בתוכו, ראו: מצפון התכוננו בדיוק לאותו מתאר, אלא שהדרום הקדים אותם. הפלשתינים (קרי ערביי ארץ ישראל) מלמדים את ילדיהם מגיל אפס איך לשחוט יהודים שרצחו את מיקי מאוס שלהם, ובמקום לשחק בקיטנות קיץ, הם מאמנים אותם במחנות לשהידים. הם כולם עשויים מאותו חומר - אותה כת מוות של בני בליעל, מפלצות איומות. בהזדמנות הראשונה הם יוציאו זממם לפועל ויחזרו לחייהם כאילו כלום או יחגגו לאיד: "אמא, אבא, בשם אללה הרחום והרחמן, בדיוק הרגתי עשרה מהיהוד במו ידי! ישתבח שמו - אין לי זמן לדבר - עלי להמשיך במלאכת הקודש!" כיתות הלימוד שלהם, מגרשי ספורט ובתי ספר כמו גם כיכרות ערים נקראים על שם אותם שהידים למופת, וכספים מהעולם כולו משמשים כמשכורות להם ולבני משפחותיהם. ככל שמספר ההרוגים והפצועים אצלנו גבוה יותר, כך גם התגמול והתמורה - זה עסק מכניס ביותר. מסתבר שכסף לא חסר, ושכסף לא מסנוור את עיניהם. אפילו חמישה מיליוני דולרים עבור כל שבוי (בחיים או עבור הגופה), קרי למעלה מחצי מיליארד דולר עבור 101 השבויים ביד העזתים ומעבר חופשי לחו"ל אינם מושכים את לב העוסקים במלאכה. כיוון שכך, אנחנו יודעים שהם שטופי מוח, ובכדי שנשרוד אנחנו, חייבים ראשית לטפל בהם (על-ידי עקירה מוחלטת וטיהור השטח על-ידי הקרנה או כימותרפיה) ואח"כ להבריא את הגוף שלנו החפץ-חיים. אם ברצוננו להחזיר את החטופים משבי איום ואכזר, עלינו ליבש את עזה. להוציא את כל ה"פליטים" למחנות פליטים בשליטתנו ובאחריותנו ולעשות חריש עמוק בעזה כולה. אין חשמל. אין מים. אין הספקה. אין ארגונים בינלאומיים. אין כלום. צ׳רנוביל. עד אז, אני אומר חזור ואמור משך כל השעות בהן אני ער, ואחר כך תוך כדי שינה-לא-שינה: ימח שמם של כולם! שחררו את החטופים שלנו! תנו לנו לחיות! מתי כבר אוכל להשתחרר אני מחבלי הסיוט הזה, להפסיק עם "ימח שמם" ופשוט לשמוח ולחגוג את עצם החיים?

לא שלנו

ראש חודש כסלו והאחד בדצמבר נופלים השנה באותו יום, קרי שני לוחות השנה - זה המבוסס על הירח וזה על השמש - נפגשים (דבר האמור לקרות כל 19 שנים). כ"ה בחודש הוא תחילת חג החנוכה, וה-25 בדצמבר הוא חג המולד. אם נספור 25, 26, 27, 28, 29, 30, 31 ו-האחד בינואר, נקבל בדיוק שמונה ימים. האם אלו שמונת ימי חנוכה או שמונת ימי מילה איני יודע, אך בדבר אחד אני בטוח: הנוצרים לקחו זאת מאיתנו, באותה מידה שאפילו ישו שלהם היה רב יהודי. הכל בנצרות לקוח מאיתנו. אנחנו השורשים הנפלאים של הנצרות לזרועותיה. בימינו אלו הפלשתינים אוהבים לקחת את הכל אליהם. ישו היה פלשתיני. האבטיח - סמל שלהם. החומוס - מאכל לאומי שלהם. כמובן שמסגדי אל-אקצה - כל המתחם שהיהוד מכנה "הר-הבית" - היה, הינו ותמיד יהיה אתר מורשת מוסלמית (לא יהודית ולא נוצרית, רק מוסלמית, ואפילו הוכרז כך ברבים ע"י ארגון בת של האו"ם-שמום). פלשתינה היא שלהם, ולכן ישראל לא מופיעה על-אף מפה. והעולם מחרה מחזיק אחריהם: "רצח עם - הכיבוש משחית - שלטון אפטרהייד - תחי פלשתין, מהנהר ועד הים!" טוב שלנו יש אמונה שבלב ואת ספר הספרים הנצחי, כמו גם את החגים והמנהגים, ארכיאולוגיה והיסטוריה. כי באמת אפשר להתבלבל כל כך בקלות אם דבר אינו שייך לנו, אם אנחנו לא אמורים להיות קיימים, וביחוד כשטוב הופך לרע ורשע לטוב, והעולם בוכה על אותו רצח עם של האכזר באדם. חזק חזק ונתחזק עם ישראל חי נצח ישראל לא ישקר