קודם כול, יש בינינו מודעות דתית עמוקה, המושרשת בהיסטוריה של שני העמים. בפרגוואי, כבר מראשית דרכה, קיים חוש רוחניות עמוק. גם בקרב עמי הגוארני יש אמונה הדומה במובנים מסוימים לדת היהודית המונותיאיסטית. הדבר אפשר לישועים לפעול בקרבם - להנחיל דת, להעניק הכשרה וליצור חיים משותפים. המאמץ הזה יצר קהילות שהתנהלו בשיתוף פעולה - דבר שמזכיר במידה רבה את רעיון הקיבוץ. רוח שיתוף הפעולה היא חלק בלתי נפרד מהנשמה של פרגוואי, כפי שהיא חלק מהנשמה של ישראל.
בנוסף, הרעיון שהחיים הם קדושים מאחד אותנו. נטילת חיי אדם, במיוחד בשם הטרור, היא מעשה נבזי שאין לו מקום. לכן, פרגוואי הכריזה על חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור בינלאומיים ומגנה בכל תוקף את פעולותיהם המזעזעות. פרגוואי תמשיך לעמוד מול ארגונים אלו, המבטלים את ערך החיים ופועלים בניגוד למורשת היהודית.
שנית, אנו חולקים הבנה של מצוקה והקרבה. שום עם לא חווה זוועות כמו העם היהודי, ושום היסטוריה אינה יכולה לתאר את מה שעברתם. אבל לצד זה, העם היהודי ידע לקום ולחלום על עתיד טוב יותר. גם פרגוואי חוותה מצבים דומים. אולי אינכם יודעים, אך במאה ה-19 הייתה פרגוואי מהמדינות המפותחות והעשירות ביותר בדרום אמריקה. עם זאת, בשל מאבקי כוח, שכנותיה - ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי - התאחדו בברית משולשת שמטרתה הייתה למחוק את פרגוואי מהמפה. למרות עדיפותם הצבאית, הם לא הבינו את עוצמת הרוח הפרגוואית. כמו צבא גדעון במקרא, עמדו הפרגוואים בגבורה נגד ברית זו.
אך המחיר היה כבד: כמעט 90% מהגברים נהרגו, שני שלישים מהאוכלוסייה הושמדו, ופרגוואי איבדה 60% משטחה. שיקום המדינה נמשך מאה שנה. אנו, הפרגוואים, יודעים מה פירוש לחיות בסביבה עוינת שרוצה להשמיד אותך. בדיוק כפי שאתם חווים היום, אנו מבינים את מאבקכם ונעמוד לצידכם.
שלישית, אנו חולקים את עקרון המנהיגות החזקה. שנינו למדנו שמנהיגות אמיצה והחלטית היא תנאי לשגשוג וליכולת לעמוד מול האתגרים. פרגוואי וישראל פועלות מתוך עקרונות ברורים ומוסריים, גם אם הדבר כרוך בסיכונים. זוהי הדרך הנכונה, ואנו מחבקים את ישראל באמונה זו.