החות'ים רואים את הפעילות מול ישראל כ"מכניסה אותם לליגה של הגדולים", גם בעיני שאר חברות "הציר" (שרובן נמנעות מהפעלת כוח מול ישראל) וגם בעיני מדינות האזור המבינות שהם כוח שיש להתחשב בו. זאת ועוד: קשה עד כמעט בלתי אפשרי לייצר "משוואת הרתעה" מול החות'ים, שכמעט אין להם מה להפסיד, והמשך פעילותם מול ישראל וארה"ב מחזקת את כוחם גם מול האוכלוסייה המקומית שכורעת כלכלית תחת שלטונם.
לכן נראה, שהמשך הדפוס הנוכחי של הפעילות הישראלית בתימן ואפילו תקיפה ישירה באירן, לא ישנו באמת במשהו את המציאות במערכת היחסים בין ישראל לחות'ים. בנוסף, תקיפה ישראלית באירן - סביר שתדחוף את ההנהגה באירן לתגובה נגד ישראל, כזו העלולה לדרדר את האזור למערכה רחבה, אשר ספק רב אם הממשל הנוכחי בארה"ב או העתידי מעוניינים בה בעת הנוכחית.
היכולת להפסיק או למצער לצמצם משמעותית את הפעילות החות'ית מול ישראל, נעוצה בשינוי המדיניות של ישראל והקואליציה בהובלת ארה"ב בים סוף, אשר צריכה להתבסס על מספר עקרונות מרכזיים, וביניהם:
רציפות. יש לפעול באופן רציף ומתמשך מול ארגון הטרור התימני, בין אם הוא תוקף את ישראל ובין אם לאו. הארגון ואנשיו צריכים להיות במגננה תמידית ("לחשוב הגנה ולא התקפה"). בנוסף, ישראל צריכה לבחון אפשרות להגביר את הנוכחות הקבועה באזור הים סוף ולייצר רצף תקיפות בתימן, ולא להסתפק במתקפות ספורדיות, שהשפעתן מוגבלת בעליל.
תיאום. לצד התגברות הפעילות הישראלית (כאשר ברור שלא ניתן יהיה לשכפל לתימן את אותו דפוס פעילות שננקט בלבנון או ברצועת עזה), נדרש שינוי עמוק בדפוס הפעולה של הקואליציה שנוכחותה הפיסית ליד תימן מאפשרת לה כר נרחב לפעילות נגד החות'ים. פעילות הקואליציה חייבת להיות אינטנסיבית יותר ולהתבצע נגד מגוון רחב של מטרות שבשימוש החות'ים. התיאום בין ישראל לבין הקואליציה צריך להיות מיטבי, בדגש על סימונם של "איזורים רגישים" שפגיעה בהם עשויה להכאיב משמעותית לשלטון החות'י.
גיוון מטרות. מטרות הנהגה ובניין כוח: יש לייצר תחושת נרדפות להנהגה החות'ית על-ידי פגיעה בבכירי השלטון באופן רציף ומתמשך, בדגש על הגורמים מהשבט החות'י שבהובלת עבד אל-מאלכ אלחות'י ואחיו, אשר אוחזים בתפקידים בכירים בהנהגה בתימן.
אירן. כאמור, לא נכון לפגוע באירן, אבל אין ספק שיש לפעול כדי למנוע ממנה לספק סיוע צבאי לחות'ים. זאת, על-ידי פגיעה בגורמי כוח קדס האירנים השוהים בתימן בהובלת עבדול רזא יוסף שהלאא'י, אשר מסייעים רבות לבניין הכוח התימני.
מודיעין. אחת הבעיות שמלוות את המערכה מול החות'ים היא קושי לייצר מודיעין איכותי ובזמן אמת, שיוכל לאפשר פגיעה במרכזי הכובד של השלטון. לצד בניית היכולות בתחום זה, נכון להדק את מערכת היחסים עם מדינות המפרץ, בדגש על איחוד האמירויות וסעודיה, שגם אם אינן יכולות לפעול במישרין מול החות'ים, עדיין יוכלו לסייע במודיעין לאור היכרותן העמוקה עם ארגון הטרור התימני.