לא קשה לצייר תרחיש בו תוכניותיו של דונלד טראמפ "להחזיר את אמריקה לבריאותה" יגרמו את ההפך. שר הבריאות המיועד, רוברט קנדי הבן, הוא מתנגד חיסונים. האחראי על Medicare ו-Mediaid, המספקים שירותים ל-40% מהאמריקנים, יהיה הרופא הטלוויזיוני מחמט אוז, הטוען שיש תועלת בתקשורת עם המתים ומי שהזמין מומחה רייקי לסייע לו בניתוח. בראש המרכז לבקרת מחלות, האחראי לחיסונים, יעמוד עוד מתנגד חיסונים – דייב וולדון. אלו לא האנשים שהייתם רוצים לראות אחראים על בריאות הציבור, טוען אקונומיסט. עם זאת, רוב המומחים מסכימים עם טענה בסיסית אחת של טראמפ ואנשיו: הבעיה הבריאותית המרכזית בארה"ב היא מחלות כרוניות ונעשה מעט מדי כדי למנוע אותן. לקנדי יש כמה רעיונות הגיוניים בנושא, כך שכדאי לבחון גם את התועלת העשויה לצמוח ממינויו. 60% מהאמריקנים סובלים ממחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן; ל-40% מהם יש יותר ממחלה אחת. בשנת 2016 הן עלו לארה"ב 3.7 טריליון דולר (20% מהתוצר) בטיפולים ובאובדן תפוקה. אבל מערכת הבריאות ממוקדמת בטיפול בהן במקום במניעתן. קנדי רוצה לקצץ בתזונה הבלתי-בריאה, להשקיע יותר במניעה ולהפנות תקציבי מחקר אליהן. אם אלו ייעשו נכון, ארה"ב תהיה על מסלול בריא יותר. כדי להשיג זאת, קנדי – שמעולם לא ניהל דבר – יצטרך לפעול בחוכמה במשעולי הביורוקרטיה הפדרלית. הוא דיבר על פיטורי מאות עובדים, סגירת מחלוקת שלמות ומיקוד המחקרים במכון הלאומי לבריאות אך ורק במחלות כרוניות. בפועל, רבים מעובדי המדינה נהנים מקביעות, רבות מן המחלקות מעוגנות בחוק ואת תקציבי המחקר קובע הקונגרס. אין זה סוד מה גורם מחלות כרוניות, מזכיר אקונומיסט. תזונה בריאה יותר, פחות אלכוהול וטבק, יותר פעילות גופנית בבתי הספר ושיפור הבדיקות המוקדמות – כל אלה חיוניים. המשימה הקרובה ביותר לליבו של קנדי היא רפורמה בתזונה, במיוחד הפחתת הצריכה של מזון מעובד. אולם, התוכניות הפדרליות המשמעותיות ביותר נמצאות באחריות משרד החקלאות, כולל ארוחות ל-29 מיליון תלמידים והסיוע ל-42 מיליון נצרכים ברכישת מזון. כללי התזונה הפדרליים הם פרויקט משותף למשרדי החקלאות והבריאות. שר החקלאות המיועד, ברוק רולינס, עשוי להיכנע ללחציהם של מגדלי תפוחי האדמה והתירס. לקנדי תהיה יותר שליטה על קביעת כללי הבטיחות והמידע שיש לכתוב על גבי אריזות המזון, במיוחד אם יעמוד בהבטחתו להגן עליהם מפני לחצי המגזר העסקי. כללים מחמירים יותר לגבי השימוש בכימיקלים במזון מעובד יחייבו להפחית את השימוש בהם. אבל מינהל התרופות והמזון יזדקק לשם כך לעובדים רבים – "בל ייראה" בממשל שהתחייב להקטין את הממשלה. ואילו ניסוח התוויות נעשה במשותף עם היצרנים רבי ההשפעה. מחקרים מגלים שהשפעה גדולה יותר יש למשל לאיסור פרסומות למזון מהיר המיועדות לילדים.