חזון דתי פנאטי בן 1,400 שנים - העולה בחשיבותו, בעיני האייתולות, על מאות מיליארדי הדולרים המגיעים לאירן כתוצאה ממדיניות ארה"ב - מנחה את משטר האייתולות המתבסס כמוקד מוביל של טרור איסלאמי עולמי ואנטי-אמריקני כמו החות'ים, חיזבאללה וחמאס. האייתולות גם מתדלקים מלחמות אזרחים בסוריה, עירק, תימן, מזרח אפריקה (אתיופיה, אריתריאה וסודן) ומערב אפריקה (מאוריטניה), ופועלים להפלת משטרים ערבים-סונים פרו-אמריקנים בירדן, סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות, מצרים, מרוקו, ועוד. מאז שנות ה-80' האייתולות - בשיתוף פעולה עם חיזבאללה - מעמיקים קשרים עם ברוני סמים, ארגוני טרור ומשטרים אנטי-אמריקנים באמריקה הלטינית, אותה הם רואים כ"בטן הרכה" של ארה"ב. האייתולות אף הקימו מערכת תאי טרור רדומים בארה"ב, ומנסים לחסל אישים בכירים בארה"ב. כל זאת בעזרת יכולות קונבנציונליות (גם ללא יכולת גרעינית) שהפכו את האייתולות למוקד אזורי ועולמי של אי-יציבות, טרור ומלחמות. לדוגמה, יכולותיהם הקונבנציונליות של האייתולות עלולות להפיל את המשטר ההאשמי, ולגרום להתפרצות הר געש וזרימת לבה רותחת לכיוון ישראל וסעודיה, והשלכות ביטחוניות וכלכליות הרות אסון. מאז עליית האייתולות לשלטון בפברואר 1979 דוגלת ארה"ב באופציה דיפלומטית - הכוללת מחוות של מאות מיליארדי דולרים - כדי לשכנע את האייתולות להתמתן. אבל האופציה הדיפלומטית ממונפת על-ידי האייתולות לשדרוג יכולות אנטי-אמריקניות וליבוי טרור ומלחמות ברחבי העולם. בניגוד למערב הרואה בדיפלומטיה אמצעי לקידום חזון הפיוס, האייתולות רואות בדיפלומטיה אמצעי לקידום חזון הכנעת האופוזיציה הפנימית, "המשומדים הסונים", "הכופרים "המערביים ו"המוצב הקדמי" הישראלי של "השטן האמריקני הגדול" במזרח התיכון. בתקופת כהונתו הראשונה הטיל הנשיא טראמפ סנקציות כלכליות על משטר האייתולות שפגעו קשות בכלכלתו, וצמצמו את יכולתו לסייע לישויות טרור. אבל, הנשיא ביידן הוכיח - על-ידי השעיית וריכוך הסנקציות - שהסנקציות הפיכות ויעילות רק לטווח הקצר. ואכן, החמרת האבטלה והאינפלציה וצמצום דרסטי ביצוא הנפט לא הביאו למיתון האייתולות אלא לשדרוג מעמדם האסטרטגי, בזכות היכולת להתגבר על הסנקציות. למעשה, לסנקציות כלכליות יעילות מוגבלת, כאשר הן מופעלות נגד משטרים מונחי חזון-פנאטי, שאינם מניחים לשיקולים פיננסים להאפיל על שיקולים רעיוניים. האייתולות - וגם רוסיה - שיכללו את הדרכים לעקוף סנקציות כלכליות באמצעות מדינות המסתייגות מהסנקציות, ומרחיבות את הסחר עם אירן. וכך, 40 שנות סנקציות מופעלות-מושעות-מרוככות-מחודשות לא בלמו את הלהט המהפכני של האייתולות, את יכולותיהם הקונבנציונליות להתסיס טרור ומלחמות, ואת דהירתם להשגת יכולת גרעינית. בניגוד לסנקציות כלכליות, שינוי-משטר באירן אינו הפיך כתוצאה מחילופי נשיא בארה"ב. שינוי-משטר מסלק איום אזורי וגלובלי, ומשדרג את כוח ההרתעה של ארה"ב, כתוצאה מהסרת מאכלת האייתולות מגרונן של כל בעלות הברית הערביות של ארה"ב, וחיסול המוקד המוביל של טרור ומלחמות אזוריות וגלובליות. שינוי-משטר באירן יעניק רוח גבית עזה להצטרפות סעודיה ועומאן, ואולי אף כווית, אינדונזיה ומדינות מוסלמיות נוספות לתהליך השלום עם ישראל. 46 שנות התנהלות פורעת-חוק של משטר האייתולות, התוצאות ההרסניות של האופציה הדיפלומטית, והאופי ההפיך של סנקציות כלכליות, מדגישים את העובדה שמשטר האייתולות אינו צריך להיות שותף למו"מ, וגם לא יעד לסנקציות כלכליות, אלא יעד לשינוי-משטר. על כל המודאגים ממחיר המאמץ לשינוי-משטר האייתולות לדעת שמחיר זה יתגמד בהשוואה למחיר המאבק באירן גרעינית.