דונלד טראמפ עוד לא נכנס לבית הלבן, ויועציו כבר מתקוטטים. אילון מאסק וטייקונים אחרים בהיי-טק החליפו עלבונות עם קהל ה-MAGA בנוגע לכניסתם לארה"ב של בעלי כישורים גבוהים, וזהו סימן למחלוקת עמוקה בהרבה – מסביר אקונומיסט. ההיי-טק מגיע לראשונה לוושינגטון, והשקפת העולם שלו מתנגשת עם זו של חסידי טראמפ. התוצאות של עימות זה ישפיעו על הכלכלה והשווקים הפיננסיים של ארה"ב בארבע השנים הבאות. כמו בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ יצר צוות כלכלי בעל מטרות מגוונות ולעיתים סותרות. סגן ראש הסגל המיועד, סטיבן מילר, מתנגד לסחר, להגירה ולרגולציה. שר האוצר המיועד, סקוט בסנט, וראש המועצה הכלכלית, קווין האסט, מעדיפים קיצוצים במס וממשלה קטנה. אבל הפעם יש עוד סיעה: החבר'ה מעמק הסיליקון. דייוויד זקס, העוסק בהון סיכון, יהיה הממונה על הקריפטו והבינה המלאכותית; הוא מקווה להעניק הקלות לענף הקריפטו ולעודד את ה-AI. מאסק הופקד על משרד חדש: התייעלות ממשלתית. מארק אנדרסון, משקיע הון סיכון מוביל, אומר שהוא מבלה במאר-א-לאגו מחצית מזמנו כ"מתנדב". סקוט קופור, שעבד אצל אנדרסון, ינהל את נציבות שירות המדינה. עובדים לשעבר בחברות היי-טק מונו לתפקידים בכירים במשרדי החוץ, ההגנה והבריאות. זוהי תופעה חדשה בפוליטיקה האמריקנית, מדגיש אקונומיסט. במשך שנים וושינגטון הייתה המקום אליו נמנעו מלהגיע בכירי ההיי-טק, אלא אם זומנו בידי הקונגרס כדי להיצלות בשידור חי. כעת הם באים כדי להשפיע ולשנות. בתיאוריה ארה"ב עשויה לצאת נשכרת: הם רוצים לקצץ בביורוקרטיה מיותרת ולעודד יזמות, טוב להביא מומחים מהחוץ והכל יודעים שניתן לייעל את הממשל. אלא שלהשיג את כל זה בפועל – זהו סיפור אחר. כאשר אנשי ההיי-טק ואנשי MAGA מדברים על "ארה"ב תחילה", הם מתכוונים לדברים שונים. תנועת MAGA מקווה להחיות חזונות עבר, בעוד ההיי-טק מסתכל קדימה ולהותיר הרחק מאחור את העולם שאנשי MAGA רוצים לחזור אליו. החזונות הסותרים הללו יתורגמו למחלוקות מעשיות. ה-MAGA חוששים שמהגרים יתפסו מקומות עבודה של אמריקנים; ההיי-טקיסטים רוצים את העובדים הטובים ביותר ולא משנה מהיכן הם. הראשונים מתעבים את כוחו של המגזר העסקי; האחרונים – את כוחו של הממשל. שתי הקבוצות רואות את סין כיריבה (חוץ ממאסק, שרוצה לייצר ולמכור שם מכוניות), אך בעוד אנשי MAGA סבורים שהעולם מנצל את ארה"ב, ההיי-טקיסטים מרוויחים מהזרימה החופשית של כישרון, כסף ולקוחות. מלחמת סחר תפגע בשירותים שמעניק ההיי-טק. התנגשויות אלו יקשו על אנשי ההיי-טק להשיג את יעדיהם. טראמפ יחמיר עוד יותר את המצב. במקום להכריע ולקבוע כיוון ברור, הוא צפוי להגביר את הכאוס; הוא אוהב עימותים והפרד-ומשול. אנשי ההיי-טק גם עלולים להכזיב את עצמם: ההיסטוריה של רפורמות הגיוניות שגוועו בקונגרס מלמדת שזהו סיפור פוליטי, ובזה הם חסרי ניסיון. הם גם עלולים לנסות להשיג לעצמם הטבות מושחתות; השווי של החברות שבבעלות מאסק זינק מאז הבחירות והעשיר אותו ב-150 מיליארד דולר. התרחיש הזה אינו בלתי נמנע, מדגיש אקונומיסט. במקום להילחם זה בזה, הסיעות בממשל טראמפ עשויות למתן זו את זו בדרכים מסוימות ולחזק זו את זו בדרכים אחרות, עם תוצאות חיוביות לארה"ב. למשל: אנשי ההיי-טק והזרם המרכזי יכולים להגביל את הדחפים הגרועים ביותר של ה-MAGA בנושאי פרוטקציוניזם והגירה, והרעיונות החכמים של ההיי-טק יכולים להיות מיושמים במגבלות הפוליטיות. הכל מסכימים יש להפחית את הרגולציה ולקדם את היזמות, והמומנטום עשוי להועיל. הדבר עלול להישמע מרחיק לכת, אך שוק המניות עשוי לדחוף את הממשל לעבר פשרה, טוען אקונומיסט. טראמפ רגיש לשערי המניות ולא ירצה לדכא את הזינוק שנרשם מאז נצחונו. וול סטריט יכול לספק מדד בזמן אמת לאמון בכלכלה של טראמפ ולהשפיע על החלטותיו. אם כך יקרה, הממשל עשוי לסלול את דרכו לעבר צעדים שיעודדו את הצמיחה. הגעת ההיי-טק לוושינגטון היא עתירת סיכונים ועשויה להיות עתירת רווחים.