דונלד טראמפ שוב מכוון אל חיציו לעבר ארגון הבריאות העולמי. ביום השבעתו הוא חתם על צו נשיאותי לפרישת ארה"ב מהארגון, בנימוק שהוא נכשל בטיפול בקורונה, לא ביצע רפורמות ונעדר עצמאות. טראמפ פרסם צו דומה ביולי 2020, אותו ביטל ג'ו ביידן בינואר 2021. פרישה כזאת מצריכה הודעה של שנה מראש, ועל מזכיר האו"ם, אנטוניו גוטרש, יצטרך להחליט האם מדובר בהודעה חדשה או בהמשך של הקודמת (ואז נותרו רק שישה חודשים עד שתיכנס לתוקף). ייתכנו גם אתגרים משפטיים, מציין אקונומיסט, המצטט את פרופ' לורנס גוסטין מאוניברסיטת ג'ורג'טאון: לטענתו יש צורך באישור של הקונגרס, שאישר את כניסתה של ארה"ב לארגון. ארה"ב הייתה אבן פינה של הארגון מאז הקמתו ב-1948. היא מעבירה לו 1.3 מיליארד דולר בשנה, אם כי רוב הסכום מיועד לתוכניות מוגדרות שהיא בוחרת, כמו שיתוק ילדים או מצבי חירום. דמי החברות שהיא משלמת השנה מסתכמים ב-126 מיליון דולר בלבד; ההוצאה הפדרלית לבריאות היא 1.7 טריליון דולר. הארגון משתף פעולה עם גופים אמריקניים כמו המרכז לבקרת מחלות (לו יש משרדים ב-60 מדינות), מינהל התרופות והמזון (DFA) ומכון הבריאות הלאומי. אובדן שיתוף פעולה זה יהיה משמעותי עוד יותר מאשר אובדן המימון. בדיקה עצמאית שהזמין האו"ם אכן קבעה שהארגון הגיב לאט מדי לקורונה, אך גם שפברואר 2020 היה "חודש אבוד" במדינות רבות – כולל ארה"ב – ובכל רחבי העולם נכשלו הרשויות בבלימת הקורונה. יתרה מזאת: טראמפ עצמו זלזל אז בסכנה ונמנע מקביעת אסטרטגיה כלשהי. ממשלו אף דחק ב-FDA לאשר תרופה בלתי מוכחת ומסוכנת בשם Hydroxychloroquine. ארגון הבריאות ויתר העולם לא יהיו הניזוקים היחידים מהפרישה המתוכננת, מדגיש אקונומיסט. ארה"ב עצמה תפסיד. העדרה יגביל את נגישותה למידע שיצרניות התרופות זקוקות לו כדי לפתח חיסונים שנתיים לשפעת. יהיו לה תוצאות שאפילו טראמפ יוטרד מהן: סין תקבל הזדמנות להגביר את כוחה, כאשר תציג את עצמה כמובילה בשמירת בריאות העולם. עם זאת, הצו עשוי להיות רק תחילתו של המו"מ, כפי שעשה ב-2020. באותה עת אמר מזכ"ל הארגון, טדרוס גברייסוס, כי ארה"ב ביקשה ויתורים תמורת הישארותה בו, אך הוא לא יכול היה להיענות. אבל אם לא יהיה מו"מ נוסף, פרישתה של ארה"ב תחליש את בטחונו הבריאותי של העולם ועלולה לזרוע את המגיפה הבאה – שתפגע גם בה.