האיש שהתיימר בצעירותו ללמד את העולם איך לנצח את הטרור, יצר בעסקת שליט תקדים היסטורי של שחרור 1,027 מחבלים, מתוכם מאות רוצחים, תמורת חייל אחד(!). חמאס הבין שאין דבר מתגמל יותר מלחטוף ישראלים, ואת התוצאה בדמות 250 חטופים ראינו ב-7 באוקטובר.
וכאילו כדי להוכיח לנו שהוא למד כלום, בעסקה הנוכחית נתניהו יצר עוד תקדים היסטורי של כניעה והיסחטות. לא רק שחרור כ-2,000 מחבלים, אלא גם כניעה בדמות ויתור על הישגי מלחמה אסטרטגיים שנקנו בדם של למעלה מ-400 חיילים. ישראל מוותרת על ציר נצרים ועל הרחקת האוכלוסייה מצפון הרצועה כבר בשלב הראשון של העסקה, עוד לפני שהובטחה אפילו החזרתם של כל החטופים. גם את ציר פילדלפי אנחנו נוטשים כעת באופן חלקי, בדרך לנטישה מלאה בשלב השני.
התקדים של הסכמה לתבוסה אסטרטגית בתמורה לשחרור חטופים הוא מטורף. מכאן והלאה נפתחה הדלת לאלץ את ישראל להיכנע לכל דרישה של האויב. כל מה שהוא צריך לעשות זה לחטוף לנו אזרחים וחיילים, ואז כבר יקבל את מלוא מבוקשו.
נתניהו צריך לעוף על הכישלון הזה. הבעיה שאין מי שיחליף אותו. כל הטוענים האחרים לכתר או שתמכו בעסקה המטורפת הזאת או שהשתפנו ושתקו. כן, גם נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. היחידים שלא איבדו את שפיותם, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, הם לא מועמדים ריאליים לראשות הממשלה. וזו תמצית הייאוש: נתניהו לא ראוי, אבל כל המחליפים הפוטנציאליים ראויים עוד פחות ממנו.