לאורך 18 השנים המצרפיות שלנו במשרד האוצר, מעולם לא ביקשנו למנוע תשלום מלא של הקצבות שאישר הקונגרס. מאז ממשל ניקסון לא נעשה ניסיון להשתמש בצורה כזאת בכוחה של הרשות המבצעת. באותה עת פסק בית המשפט העליון פה אחד, שלנשיא אין סמכות לבלום הוצאות שהקונגרס אישר.
ממשל טראמפ עשוי לשאוף לשנות את החוק ולדחות תשלומים שאישר הקונגרס, כפי שניסו ממשלים קודמים. אם החוק ישתנה, יהיה על הרשות המבצעת ליישם את השינויים. אבל משרד האוצר והממשל אינם יכולים להחליט אלו מהתחייבויות הקונגרס לבצע ואלו לבטל. אין לשים אף שר אוצר נכנס במצב, בו עליו להבטיח לאומה ולעולם את היושרה של מערכת התשלומים שלנו ואת המחויבות שלנו לקיים את התחייבויותינו הפיננסיות.
השר סקוט בסנט נאלץ לעשות בדיוק את זה, ושמחנו לראות שהמשרד התחייב בפני הקונגרס שהגישה הנוכחית למערכת התשלומים "לא תוביל להשעיה או לביטול של הוראות תשלומים". כאשר נשאל שוב ושוב האם משרד האוצר ניסה לבלום תשלומים פדרליים, בסנט השיב בשלילה חד-משמעית. אנו מקווים שמחויבות זו תעמוד בעינה. לכך התכוונו מנסחי החוקה כאשר יצרו ממשלה בעלת איזונים ובלמים, אשר העניקה לרשות המבצעת כוח רב, אבל העניקה לרשות המחוקקת את הסמכות הבלעדית להטיל מיסים ולהוציא כספים.
אנשים וישויות רבים תלויים בכך שמשרד האוצר יחלק כראוי את הכספים הפדרליים: קצבאות הביטוח הלאומי, זכויות יוצאי הצבא, תשלומים לספקי Medicare, תשלומים לעובדי מדינה, חיילים וספקי שירותים וטובין, פרעון הריבית למחזיקי האג"ח הממשלתיות. יש התלויים בתשלומים אלו למחייתם, ופגיעה אפשרית בהם היא סיכון קיומי מבחינתם.
קיום היסודות עליהם בנויה המדינה חשוב עוד יותר מאשר קיום התחייבויות נקודתיות. בזמן שרותנו במשרת האוצר היו לנו רגעי משבר, כאשר ריחפה סכנה של חדלות פרעון אמריקנית. כל רמז לחלוקה סלקטיבית של הכספים שאישר הקונגרס, תהיה הפרת אמונים וסוג של חדלות פרעון. ברגע בו תאבד האמינות שלנו, יהיה קשה לשקם אותה.