לרונן בר ראש השב"כ, לגלי בהרב-מיארה היועצת המשפטית לממשלה ולאחרים המזוהים עם העמדות של האופוזיציה הישראלית חשוב מאוד שתקום ועדת חקירה, דווקא ממלכתית. לא ממשלתית, לא משהו יצירתי אחר - רק ממלכתית. אולם, בניגוד אליהם ואל תומכיהם, ישנו ציבור שלם, כולל משפחות חטופים ומשפחות שכולות שמתנגד לוועדת חקירה ממלכתית. יש הלימה גם בין אותו הציבור שמתנגד לוועדת חקירה ממלכתית לציבור שטענו כלפיו שהוא איננו ממלכתי.
שנים נטען כלפי נבחרי הציבור מימין שהם אינם ממלכתיים. שאינם מכבדים את המוסדות השלטוניים, את המערכות והמנגנונים של המדינה - הממלכה. לעיתים, ניסו לציירם ואת בוחריהם כמי שאינם ראויים לממלכה: צ'חצ'חים, ביביסטים, הלא-ממלכתיים.
שיאו של התהליך בהקמת מפלגה שהגדירה עצמה כממלכתית, ובכך כינתה את כל מי שאינו אמון על תומכיה כלא ממלכתיים - המחנה הממלכתי. זאת, על-רקע הטענות שהמחנה "שאינו ממלכתי" - קואליציית נתניהו - נגוע בחוסר כבוד והגינות למוסדות של המדינה: בית המשפט העליון, הצבא, שב"כ והמוסד. כמובן אין טענות כנגד חוסר ממלכתיות של השמאל כלפי מוסדות אחרים - הממשלה והכנסת, משום ששם בדרך כלל יש רוב לימין הישראלי וכלפיו אין בעיה לנהוג בחוסר כבוד.
אותה הערצה הפכה את המוסדות לעיל למוגנים מכל ביקורת. בהקשר של ימינו, הפיכת ה"ממלכתיות" לערך עליון רק בשל יריבות פוליטית כלפי הימין ניתן לראות באופן שבו שאלות קשות כלפי המדיניות הביטחונית של הרמטכ"ל או ראש השב"כ נהדפו בטענות של "סכנה לביטחון המדינה". על בית המשפט העליון כמובן אסור לערער, ואף שהוא צימצם את מרחב הפעולה של מערכת הביטחון, רוקן מתוכן את הוראות הפתיחה באש, אסר על "נוהל שכן" - מערכת הביטחון גם היא התיישרה עם הצמצום בשם "הממלכתיות" המזויפת ולא פצתה פיה.
גם בימין היו מי שבידלו עצמם מהמחנה בשל היעדר הממלכתיות כביכול של קואליציות נתניהו השונות. יועז הנדל וגדעון סער קשרו קשרים פוליטיים על-רקע הגדרתם את עצמם כממלכתיים. נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר השתמש בממלכתיות כתירוץ למהלך הפוליטי הנלוז שבו בחר. גם ב"איגרת לרוב הציוני הדומם", בה הטיח בבני עמו שהם "מכונת רעל", עשה שימוש במילה "ממלכתיות". מאוד ממלכתי מצידו.
עכשיו, מבקשים מהציבור שהושמץ כל השנים בשם ממלכתיות מזויפת להסכים לוועדת חקירה ממלכתית. אבל הציבור הזה לא מעוניין בה ולא מאמין בה. אי-אפשר להלום כל השנים בציבור שלם ואז לתהות מדוע הוא אינו מוכן להמשיך להיות שק חבטות. תציעו להם למשל ועדת חקירה שאותה מרכיבים שני חברי אופוזיציה ושני חברי קואליציה, אשר מסכימים ביניהם על שופט בדימוס שיעמוד בראש ועדת החקירה. תראו שהם יהדפו את הרעיון, יבעטו בו, יהלמו בו, ישחטו אותו ויקראו לזה "ממלכתיות".