החודש לפני 46 שנה בא נשיא מצרים, אנואר סאדאת, לארצות הברית, כשהוא נענה בחיוב להזמנת הנשיא ג'ימי קרטר לחתום על הסכם שלום עם ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין. היום הודיע נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, כי הוא לא יבוא לוושינגטון לשיחות בבית הלבן כל עוד על סדר היום נכללת תוכניתו הנדל"נית של טראמפ לפינוי בינוי בעזה, ועל הפרק עומד האיום לעצור את הסיוע הכספי של ארה"ב למצרים ולירדן, הנאמד בכשני מיליארד דולר לכל אחת משתי המדינות, אם לא יסכימו לקלוט בשטחן פליטים תושבי רצועת עזה.
אזרחי ארצות הברית בחרו בבחירות דמוקרטיות נשיא, שסבור כי אין דבר שבכסף הוא לא יוכל לקנות. מי שהיה ראש ממשלה בישראל, מנחם בגין, לא ראה לנגד עיניו את הכסף ב-26 במרס 1979, כשחתם על הסכם שלום בין ישראל ובין מצרים, כשמולו ניצבו נשיא מצרים, אנואר סאדת, וג'ימי קרטר, נשיא ארצות הברית. מנחם בגין ושותפיו להסכם לא ראו כסף, אלא ראו בחוזה השלום את הצעד ההכרחי והחשוב בחתירה לשלום כולל באזור. בסעיף 1 נוסח "מצב המלחמה בין הצדדים יגיע לקיצו ושלום יכון ביניהם עם החלפת הסכמי האשרור של חוזה זה".
בסעיף 3(ב) נכתב ששני העמים, ישראל ומצרים - "הם מכירים כל אחד בזכות זולתו לחיות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים, ויכבדו זכות זו". מן הראוי לציין, שארה"ב מימנה במיליארדי דולרים את פינוי שדות התעופה, הבסיסים הצבאיים והישובים של ישראל שהיו במרחבי 60,000 קמ"ר של מדבר סיני. ומאז ועד היום זוכה ישראל לסיוע כספי מעל לשלושה מיליארד דולר כל שנה, בנוסף לנדיבות בשליחת תחמושת למחסני החימוש, שהתרוקנו יותר מפעם אחת במלחמה האחרונה.
החזון של מנחם בגין ואנואר סאדאת - כפי שנוסח בפתיח של הסכם שלום "ששני הצדדים מכירים בצורך בהשכנת שלום צודק כולל במזרח התיכון" - אינו מתיישב עם התוכנית הנדל"נית של טראמפ, שבמצרים וגם בירדן יקלטו יותר משני מיליון תושבי רצועת עזה.
בחזון של טראמפ הרצועה הנקייה מבני אדם תועבר לרשותה של ארה"ב כדי לבנות לעשירי תבל את הריביירה של המזרח התיכון.
מצער, שהסכמי השלום בין ישראל ובין מצרים וגם עם ירדן עלולים להיקלע למבוי סתום עקב החזון המופרך, לפיו נשיא היושב בארצות הברית של אמריקה הוא זה המחליט והקובע עובדה מוגמרת למצרים ולירדן, שהן מחויבות לקלוט מעל שני מיליון תושבים. טראמפ היה משוכנע שהאיום של הפסקת הסיוע ועוד פרץ של מילים על גיהינום ישכנע את מצרים, אך למרות האיומים קהיר עומדת בסירובה לשתף פעולה עם כל מהלך של פינוי פלשתינים מרצועת עזה.
אני מצר על כך, שישראלים רבים מצדדים בפתרון של טרנספר. לכן צר לי, שהחזון של טראמפ על רצועת עזה נקייה מתושבים נותן את מלוא הגיבוי לתופעה המצערת של טרנפר. שיש לה, למרבה הצער, אחיזה בחלקי ציבור נרחבים גם במפלגות מרכז בנוסף למפלגות הימין והמפלגות הדתיות. אני מסיים בהבעת חשש לעתידם של הסכמי השלום עם אותן מדינות ערב שחתמנו על הסכמי שלום. כן אני מביע את החשש, שהתוכנית המעוותת של "פינוי בינוי" תחבל בסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה.