השופט: אור אדם, בית המשפט הקהילתי (השלום), באר שבע

המועד: יום רביעי, 6.1.2025, שעה 09:45

הנושא: תיקים פליליים (קהילתיים)

"כבר אמרו כאן שאתה מתקדם באופן יפה מאוד בהליך של השיקום, וכעת חשוב לדעת על המטרות שלך בחיים הנורמטיביים", אומר השופט אור אדם. הנאשם אומר שהוא שואף לזוגיות, ואדם מגיב: "וואו. כל הכבוד". לדברי הנאשם, הוא רוצה להקים שוב משפחה ושיהיה לו עם מי לשתף. אדם: "גם בקשיים. ואיך אתה בקורס של הנהלת חשבונות? זה דבר שאתה חושב עליו?" - כן. "בגילך ללמוד הנהלת חשבונות - באמת, אתה השראה לכולנו, כל הכבוד". אדם מכתיב החלטה: "הנאשם משתף פעולה עם שירות המבחן ומתקדם בהליך באופן מעורר השראה". הוא קובע את הדיון הבא ל-24.2.25 ונפרד ממנו: "כל הכבוד, תמשיך ככה". אדם פונה לנאשמת הבאה: "מה נשמע, דנה? מה שלומך?" הסניגורית מעדכנת, שהבעיות העיקריות עד כה היו בנוגע לבנה, וכעת הן נפתרו משום שהוא נכנס למסגרת. אדם: "וואו, איזה יופי. אז איך הולך לילד במסגרת?" הנאשמת בוכה, הסניגורית מחבקת אותה ואדם מתערב: "את בסדר? הייתה לנו התחלה לא פשוטה ובזמן האחרון רואים שאת מתמסרת. את בסדר? את רוצה כוס מים? "התחלת את הטיפול? ואיך זה הולך? ואיך הולך לילד, שאלתי מקודם? הוא הלך בשמחה למסגרת? יש לך תור לפסיכיאטר? והוא ילך יחד איתך? כל הכבוד. התחלנו במורד ועכשיו אנחנו יציבים, באמת לשתף פעולה". אדם מתמצת בהחלטה את ששמע בדיון וקובע דיון נוסף ל-17.2.25.

"איך הולך לך בקבוצה?"

בזמן הדיון הבא משוחחים כמה סניגורים, והתובעת - ולא אדם - היא שמעירה להם ("חבר'ה, זה מאוד מפריע"). שוב הדיווח חיובי מאוד ואדם פונה לנאשם: "אתה מרגיש את השינוי הזה שהסניגור דיבר עליו? במה אתה מרגיש את זה?" הנאשם משיב, אדם מקשיב בתשומת לב וממשיך: "איך הולך לך בקבוצה? בקבוצה אתה גם מדבר? אתה גם משתף? סיימת מרכז יום, נכון? כל הכבוד, אז תמשיך ככה". הבא בתור הוא מי שמגיע לדיון ראשון בהליך זה. "ברוך הבא לבית המשפט הקהילתי", אומר לו אדם. "מה אתה יודע על זה? עורך הדין שלך לא הסביר לך? זה בית משפט לכל דבר ואני גם יכול לשלוח למאסר בפועל, אבל בית המשפט הקהילתי רוצה לדעת מה הרקע של העבירות כדי לטפל בו. מי שמגיע לכאן רק כדי לקבל עונש קל - נופל בדרך. זה הרבה עבודה, אני אצטרך לראות אותך פעם בחודש, תצטרך לדבר עם קצין המבחן ולתת בדיקות שתן [לאיתור סמים]. יש לך כוח לזה? בשלב ראשון אני אתן לך קצין מבחן ותצטרך לספר לו הכל, גם דברים שלא קשורים, על משפחה וחברים שאולי גוררים אותך. אתה גם צריך לדעת שאנחנו לא מנהלים הוכחות, אלא אתה מודה בעובדות כתב האישום. אתה מודה? יש לך שאלות?" הנאשם מעוניין בסל שיקום ואדם מסביר: "זה דרך הביטוח הלאומי. תדבר על זה עם קצינת המבחן. נשתדל לתת לך את המסגרת". אדם רושם את פרטיו ומסכם: "אז שיהיה לך בהצלחה. שירות המבחן יפנה אליך בקרוב ואתה צריך לספר לו הכל". הוא קובע את הדיון הבא כבר ל-27.1.25. (פרוטוקול הדיון, המצורף כאן, מדגים היטב את טיבו של ההליך).

"ללכת לקצינת המבחן ולספר לה"

את הדיון הבא מקיים אדם באולם אחר, משום שהנאשם עצור ויש להכניסו אליו. זהו מקרה של הליך שאינו עולה יפה, ואדם מראה שהוא בהחלט יודע כיצד להתאים את עצמו גם למצב זה. בדיונים הקודמים הוא היה רגוע וחייכן; הפעם הוא חמור סבר ותקיף. אדם ניגש ישר לעניין ופונה לסניגור: "אנחנו קובעים לטיעונים לעונש או שאתה רוצה לקבוע עם קצינת המבחן? זה נאשם שכבר הוצא מבית המשפט הקהילתי, ואני שואל אם לקבוע תזכורת כדי לנסות להגיע להסדר". הסניגור: "ולהחזיר אותו [לקהילתי]?" אדם: "כבר נתנו לו כל כך הרבה הזדמנויות". הסניגור מדבר עם הנאשם, וכעת אדם פונה אליו: "נתנו לך הזדמנות למרות שלא היה שיתוף פעולה, ועוד הזדמנות ועוד הזדמנות. בסוף הדיון הקודם, שלא התייצבת, הוצאנו אותך מבית המשפט הקהילתי, אחרי שהיו כמה דיונים שלא התייצבת. ראשית, מה אנחנו עושים כדי להבטיח שתתייצב לדיונים? יש לך טלפון? למה לא הגעת? ארבעה דיונים אתה כבר לא היית", מונה אדם את התאריכים. "ארבע פעמים שאנחנו קובעים דיון, מודיעים לך ואתה לא מגיע. אתה מכיר את הטלפון של עורך הדין שלך ושל קצינת המבחן". - אין לי טלפון. "אז צריך להגיע למשרדים של שירות המבחן ולהגיד שאין לך טלפון". - היו לי בעיות. "אבל בית המשפט הקהילתי הוא בשביל לטפל בבעיות שלך, ללכת לקצינת המבחן ולספר לה. אבל אתה מנתק קשר, קובעים איתך פגישה ואתה לא מגיע". הנאשם אומר שהוא רוצה להשתקם, אך קצינת המבחן אומרת שהוא אינו מדייק וקיבל מספיק הזדמנויות, ולכן נכון לסיים את התהליך. אדם מתקדם. "אתה מתחייב להגיע לכל הדיונים? 2,000 שקל [ערבות]". הסניגור מבקש לשקול שוב להחזירו לבית המשפט הקהילתי ושלא תתקבל החלטה כעת. אדם: "כבר התקבלה החלטה". הסניגור מבקש עוד שיחה עם שירות המבחן. אדם: "הם יצטרכו ממילא לתת תסקיר משלים לעונש, הדברים יילקחו בחשבון". הוא מכתיב החלטה: שיתוף הפעולה היה לא מלא לאורך כל הדרך, למרות שבית המשפט התרה בו שוב ושוב שעליו לשתף פעולה באופן מלא. ההחלטה לא תשתנה. יוגש תסקיר מסכם לעונש, כולל התהליך שעבר הנאשם, והדבר יובא בחשבון בשיקולי הענישה. אדם דוחה את הדיון כדי שהצדדים ינסו להגיע להסדר טיעון; "חודש יספיק לכם לנהל מו"מ?" הוא קובע את הדיון הבא ל-10.2.25 וקובע שהנאשם ישוחרר מצו ההבאה כפוף להתחייבות עצמית בסך 2,000 שקל. "כדאי שיהיה תסקיר משלים לפני [הדיון הבא]?" - הצדדים משיבים בחיוב. אדם מורה לשירות המבחן להגיש את התסקיר עד 30.1.25, "ואז אולי זה יעזור לכם להגיע להסדר אם תהיה המלצה של שירות המבחן". הוא מסיים באזהרה לנאשם: "אני משחרר אותך עכשיו, אבל אתה תגיע לכל הדיונים, ואם לא - אני אעצור אותך עד גזר הדין".

השורה התחתונה: אדם מוכן היטב לדיונים ומכיר מקרוב את הנאשמים, כפי שמחייב אופיו של בית המשפט הקהילתי. כאשר הכל מתנהל כשורה, הוא בעיקר מפקח מן הצד ומעודד את הנאשמים להמשיך בדרכם. אבל כאשר יש צורך בכך, הוא מונע בזבוז זמן ומשאבים, ויודע לחתוך בצורה חדה ויעילה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.