14 ביוני 2023 - רח"ט מחקר באמ"ן: "לחמאס אין אינטרס לאלימות בעזה. הם רוצים שקט".

14 ביוני 2023 - סגן מנהיג חמאס סאלח עארורי: לאור המצב בישראל, קיימת "הזדמנות פז" ל"מלחמה כוללת אשר ייתכן שניזום נגדה".

ב-22 בינואר 2025, עמרי מניב דיווח בערוץ 12, כי ב-14 ביוני 2023 כינס שר הביטחון, יואב גלנט, את ראשי מערכת הביטחון לדון באישור תוכנית ההטבות לעזה, ובכלל זה שדרוג מעבר רפיח, נמל ימי, גז והגדלת מספר הפועלים שנכנס, זאת בתמורה לשקט ממושך והתקדמות בנושא השבויים והנעדרים. על-פי הדיווח, בישיבה אמר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, תא"ל עמיר סער את הדברים הבאים: "מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה זה שלחמאס אין אינטרס לאלימות בעזה. הם רוצים שקט, הם צריכים שקט."

להלן ציטוט דבריהם של משתתפים נוספים בישיבה כפי שדווח בערוץ 12:

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי: "צריך לקחת את חמאס למקום שהם מקבלים הרבה בפיתוח עזה, הם עושים ריסון אבל מול תמורות נוכל לקבל משהו הרבה יותר משמעותי". ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון תא"ל בני גל: "משטר הביטחון שלנו מול עזה עובד. חמאס מרוסנת מאוד, יש לנו הישגים בצמצום וקטור ההתעצמות של חמאס". מפקד פיקוד הדרום האלוף אליעזר טולדנו אשר היה בחפיפה לראש אגף האסטרטגיה: "ככל שטוב יותר בעזה טוב יותר אצלנו. צריך להסתכל על זה בגישה עסקית, אנחנו צריכים להתפנות לאירן". ראש המוסד דדי ברנע: "זו התוכנית (ההקלות לעזה) הראשונה שמאפשרת לנו לא לנהל מערכות בסבבים שהזמן ביניהם הולך ומתקצר, ולצד זאת לעזוב את עזה ולהתמקד במה שבאמת צריך - אירן". שר הביטחון יואב גלנט: "הגענו לחסימה די הרמטית של התקפה מצד חמאס דרך הגדר, של פעולה תת-קרקעית ושל פעולה ימית. זה מביא את החמאס לחפש אלטרנטיבות של התעצמות ביו"ש ולבנון. עלינו לרכז מאמץ באתגרים לאומיים אסטרטגיים חשובים יותר, ובראשם אירן". באותו יום בו התקיים הדיון, 14 ביוני 2023, התראיין סאלח אל-עארורי (صالح العاروري), סגן מנהיג חמאס, לערוץ הטלוויזיה של חמאס "אל-אקצה". בראיון הציג עארורי את אסטרטגית המאבק הנשענת על פיתוח כוח צבאי המאגד את כל הזרועות הצבאיות של כל הארגונים הפלשתינים, בהדגישו בהקשר זה את ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בפני חמאס הבאה לידי ביטוי בהיחלשותה האסטרטגית של ישראל ושקיעתה לפילוג ועימות פוליטי חסר תקדים.

תמונת מצב זו, הסביר עארורי, מדרבנת את חמאס לנצל את המשבר שחווה ישראל מבית וביחסיה בזירה האזורית והבינלאומית כדי להפעיל עליה לחץ צבאי, כולל בפתיחה של מערכה צבאית כוללת נגדה. מערכה צבאית כוללת משמעותה בהקשר זה פתיחת מלחמה בכל זירות העימות (איחוד הזירות) לשחרור פלשתין, שהיא תוכנית "הבטחת אחרית הימים". להלן קטעים מדבריו של עארורי: "לאסטרטגיה הלאומית שני היבטים. היבט [אחד] שתהיה פעולה מדינית, בינלאומית ומשפטית אפשר שתהיה באמצעות אש"ף והרשות הפלשתינית ואנו תומכים בהם בכך. והיבט [שני] ההתנגדות בכל צורותיה... חובה עלינו שתהיה הרמוניה פנימית כדי שהצעדים האלה יפעלו זה עם זה למען ענייננו ויהוו מענה לאתגר הקיומי שכופה הממשלה הציונית והכיבוש הזה על עמנו... "אין לנו בעיה עם המאמץ המדיני המושקע בעימות עם הכיבוש ולהסית את העולם נגדו, שכן אנו מאמצים את ההתנגדות בכל צורותיה... אנחנו תומכים בכל קווי המאבק בכיבוש המדיני, המשפטי, הצבאי והעממי... "מה שקיים בעזה אינו קיים במקום כלשהו בעולם. בעולם מאפשרים קיום של ארגונים מפלגתיים. אצלנו מתירים ארגונים מפלגתיים וזרועות צבאיות. לכל ארגון זרוע צבאית, ואין זה סוד. אנחנו טיפחנו את בניית המנגנונים הצבאיים... יש לנו עיקרון, כל אחד הרוצה להשתלב בהתנגדות, [יעשה זאת], כל אחד תחת הדגל שהוא מאמין בו. יש ג'יהאד איסלאמי, יש חזית עממית, יש חזית דמוקרטית, יש גדודי חללי אל-אקצה. תנועת פתח אינה פועלת רק מבחינה ארגונית [בהיבט הפוליטי] ועממית ובהפעלת הציבור כפי שהיא חפצה, ויש לה ארגון צבאי. וכל אחד שרוצה להקים זרוע צבאית ללא קשר לססמה [לאידאולוגיה] שלו, והעיקרון שלו הוא ההתנגדות לכיבוש, אנחנו ניתן לו נשק, אנחנו ניתן לו עמדות [צבאיות] ואנחנו נצייד אותו בכל מה שהוא רוצה... "הסכסוך הזה [רוסיה - אוקראינה] יצר מציאות נגד ישראל. לפני הסכסוך הזה ישראל נהנתה מיחסים אסטרטגיים עם רוסיה, סין, הודו, אירופה, ארה"ב, ברזיל ועם כל המדינות, והיא פעלה לפרוץ [לעולם הערבי] ולקדם נורמליזציה באזור הערבי והאיסלאמי. היא הייתה בדרך לרמה הגבוהה ביותר בפעילותה, והייתה התעלמות מהבעיה הפלשתינית כאילו אינה קיימת. כיום השתנה המצב. היא [ישראל] אינה יכולה להיות ביחסים אסטרטגיים עם כל הגורמים הנלחמים זה בזה. היא החלה לבנות מערך כאן ושם... "נקודה שנייה, הממשלה הקיצונית הבלתי הגיונית באופן מוחלט. אני מכנה אותם, דאעשים. היהודים של דאעש כלומר אלה הנמצאים בשלטון בישראל היום. הם מקלקלים את היחסים אפילו עם המערב... קיימת הזדמנות. קיימת הזדמנות, כיוון שהיחסים של הישות [הישראלית] הזו עם העולם החזק התומך בה, גם הם נתונים במצב של שיבוש קשה. אשר על כן, קיימת הזדמנות ללחוץ עליה בהתנגדות [מאבק, לחימה] בחרם, ובמלחמה הכוללת אשר ייתכן שניזום נגדה, אנחנו וההתנגדות באזור גם כן... "נקודה שלישית - הישות [הישראלית] חווה פילוג ללא תקדים בתולדותיה. לא ניתן להסתיר זאת. הם חוזרים לעימותים הפנימיים ביניהם ואינם מסוגלים לפתור [להכריע] אותם. קיים פילוג ללא תקדים מבית ויש לה בעיה גדולה. בהיבט האזורי היא נסוגה כיוון שבמישור הבינלאומי מעמדה בשפל. העולם - המערכים שלו, הסכסוכים שלו וסדר העדיפות שלו פועלים נגד הישות [הישראלית] הזו. אם אנו נוכל לנצל את ההזדמנות הזו, אם לא נוכל לנצל את ההזדמנות, נאבד את הזדמנות הפז שלנו... חובה עלינו לעמוד מאחורי ההתנגדות ונשגר אותה לקצה הגבול שלה".