מבחינת בעלות בריתה של ארה"ב באירופה, דבריהם של דונלד טראמפ וג"ד ואנס על אוקראינה וגרמניה היו בין המבחנים הגדולים ביותר לסדר העולמי שלאחר מלחמת העולם השנייה. אבל לשורה של מנהיגים שהתאספו בשבוע שעבר בוועידת הפוליטיקה השמרנית במרילנד, הם מסמלים התחזקות של הימין ותקווה לשינוי דרמטי באותו סדר עולמי. ניו-יורק טיימס מצטט את ליז טראס, שהייתה ראש ממשלת בריטניה פחות מחודשיים לפני שנתיים: "החמצנו את המהפכה האמריקנית של 1776. אנחנו רוצים להיות חלק מהמהפכה האמריקנית השנייה". הוועידה, שנטלה חלק בהטיה החזקה ימינה של המפלגה הרפובליקנית, היא כעת מקום מפגש לאנשי ימין מארה"ב, אירופה ואסיה, הרואים עצמם יותר ויותר כבני ברית נגד המוסדות והנורמות הגיאו-פוליטיות ששלטו בכיפה מאז 1945. בשבועיים האחרונים העמידו טראמפ ואנשיו את הסדר העולמי בסימן שאלה יותר מאשר כל ממשל אמריקני. ארה"ב החלה בשיחות בדרג בכיר עם רוסיה לסיום המלחמה באוקראינה, תוך שטראמפ מטיח עלבונות והאשמות בוולדימיר זלנסקי. ואנס השווה את הפיקוח האירופי על התכנים המקוונים לצנזורה הסובייטית ונפגש עם מנהיגת הימין הקיצוני המקומית. נושאי הדגל הימני-קיצוני ברחבי העולם מקדמים בברכה את טראמפ כלוחם נגד הליברליזם. הם מציגים את יריביהם המקומיים – שופטים, עיתונאים, אנשי חברה אזרחית – כחלק ממסע עולמי לדיכוי ערכים שמרניים, דת ושוק חופשי; טראמפ הוא הגיבור שנלחם נגד כל אלה. לשבחים מיוחדים זוכה אילון מאסק בשל כוונתו לסגור את סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID) ולבטל את התוכניות החברתיות שהיא מממנת ברחבי העולם. תוכניות אלו נהנו מתמיכה חוצת מחנות במשך שנים, הן בארה"ב והן באיחוד האירופי, אשר הצטרף לארה"ב במימון גופי חדשות עצמאיים, תוכניות בתחום שלטון החוק ומאבק נגד תכני כזב ושטנה ברשת. אבל פעולות אלו עוררו את זעמן של מפלגות ימין, אשר טענו שהן מכוונות נגדם. מאסק אימץ את הקיטורים הללו נגד הסיוע האמריקני, במה שמסמל את ההשפעה הגוברת של הימין העולמי על הימין האמריקני, מסביר הטיימס. הוועידה השנה הייתה הביטוי המובהק ביותר של חזון הסולידריות הימנית, שכמה ממקורביו של טראמפ – ובראשם סטיב בנון – ניסו ליצור בכהונתו הראשונה. בנון עצמו סיכן סולידריות זו, כאשר בסיום נאומו בוועידה הניף את ידו במה שנראה כמועל יד נאצי – בדומה למאסק ביום השבעתו של טראמפ. בנון הכחיש שזו הייתה כוונתו, אך מנהיג מפלגת הימין הקיצוני הצרפתית "המצעד הלאומי" (בראשות מרין לה-פן), ז'ורדן ברדלה, ביטל בשל כך את נאומו בוועידה. לדבריו, הוא החליט על כך מיד כאשר ראה את התנועה של בנון "המתייחסת לאידיאולוגיה הנאצית". אבל נואם אחר, אדוארדו וראסטגוי ממקסיקו, הניף את ידו באותה צורה בסיום נאומו. נייג'ל פאראג' הבריטי, שהיה מהראשונים במנהיגי הימין באירופה שיצרו קשר עם האגף הימני של הרפוליקנים בזמן ממשל אובמה, ציין את ההתקדמות העצומה מאז. "לפני 13 שנים הייתי הדובר הזר היחיד בוועידה", הזכיר פאראג', שהיה דמות מפתח בהחלטתה של בריטניה ב-2016 לפרוש מהאיחוד האירופי. דוברים אחרים הלכו בעקבותיו וניהלו מלחמת חורמה נגד האיחוד האירופי. "הממשלה שלי נענשה משום שהתייצבה נגד בריסל", טען מתיאוש מורייבסקי, שהיה ראש ממשלת פולין בשנים 2023-2017 מטעם "מפלגת החוק והצדק" הימנית-קיצונית. באלאש אורבן, מבכירי ממשלת הונגריה (ולא קרוב של ויקטור אורבן), אומר שתנועות ימין משתפות פעולה בצורה פחות טבעית מאשר תנועות ליברליות. אבל האינטרסים המשותפים הולכים וגדלים – בלימת ההגירה, מתן מקום מרכזי לנצרות בחיים הציבוריים וספקנות כלפי המלחמה באוקראינה – וכך הן מתקרבות זו לזו. "זה מסובך, כי כשמרן לאומני אתה רוצה את המיטב לארצך, וייתכן שהאינטרסים הלאומיים שלה יתנגשו בשל מדינות אחרות. אבל עלינו לנסות לזהות את הנקודות המשותפות –ויש הרבה כאלה".