איך קורה שאנחנו נופלים שוב ושוב לאותה המלכודת? אני מדבר גם מהלב של בן שכול שרואה את רוצח אביו משתחרר כאילו לא קרה דבר - וגם מהלב של אזרח שאכפת לו מהמדינה. איך ייתכן שארגוני טרור מנהלים אותנו?
המדיניות הפייסנית הזאת, החשש התמידי מ"מה יגידו עלינו בעולם" - אלו הדברים שמפוררים לנו את הביטחון. כשמחבלים יורים טילים על אזרחי ישראל, תאמינו לי הם לא חושבים על "רגשות" או על יחסי ציבור.
החטופים חייבים לחזור - אין פה ויכוח. אבל העסקה הזאת? היא לא הייתה צריכה לקרות. היינו צריכים לעמוד על שלנו, להראות עמוד שדרה, ולא להמשיך להיכנע, בכך היינו מקבלים חזרה יותר חטופים, יותר מהר ובמצב יותר טוב. במקום זה מתחילים עוד רגע לקבל גופות!