הנשיא טראמפ שסבלנותו פקעה כשהוחזרו שלושה שבויים גברים שהזכירו תמונות של הגוויות המהלכות עם שחרור מחנות ההשמדה הנאצים, הציב אולטימטום חד-משמעי: "עד שבת בצהריים, כל השבויים צריכים להיות מוחזרים לחיק ישראל." מסתבר שחמאס-דאעש מכיר אותנו היטב, ואפילו איומו של הנשיא האמריקני של גיהנום שיונחת על עזה לא הטריד אותו. ישראל תיישר קו (עם חמאס-דאעש), כי ישראל שבויה בקסם הסטטוס-קוו וחשוב לה יותר לחזור לשגרה, לא משנה מה המחיר. זה הזכיר נשכחות - את חטא עגל הזהב - לא משנה כמה קשה היה לעברים במצרים, גם כשנדרשה מהם תפוקה גבוהה יותר באמצעים פחותים יותר, הם התרגלו, וביציאת מצרים הם התגעגעו לסיר הבשר, לאבטיחים ולבצל, קרי לחיים שהיו להם במצרים - לשגרה המוכרת. עברו השעות באותו יום שבת, עבר הבוקר כולו, צוהרי היום הגיעו, ואחריהם יצאה השבת ועבר היום, והאולטימטום האמריקני בוזבז לחלוטין. משה שבר את הלוחות והתחנן-ניהל משא-ומתן עם הקב"ה לא להשמיד את העברים, שכן הוא טרח ועשה נפלאות כמותן לא נראו לפני כן וגם לא מאז, ומה יאמרו אומות העולם? ארבעים יום וארבעים לילה נוספים יעברו לפני שינתנו למשה הלוחות החדשים, ונחרץ גורלם של כל הנוכחים לארבעים שנות נדודים במדבר.

האם גם אנחנו עומדים בפני ארבעה עשורים בהם העמלק מזנב בנו?

ההוכחה בוהה בנו בפנינו, כמו גם המסר - חייבים לשנות גישה. הגישה הקיימת נכשלה: מזוודות כסף מקטר לעזה, הברחות במיליארדים וסחר עם מצרים, התעצמות שלא תיארנו שהיא בכלל אפשרית (עיר תת-קרקעית, בעוד מומחי ומפקדי צה"ל שלחו את תושבי העוטף שהתלוננו על רעש חפירות בלתי פוסק לקחת אקמול), סבבי כניסה לשבוע לעזה והודנה שמיד נכפתה עלינו - בקיצור, אי-רצון לשנות את המצב הקיים, גם אם תושבי העוטף היו צריכים להתרגל לחיות עם טפטוף שוטף של מרגמות ופצמ"רים ורקטות, ילדיהם סובלים מפחד תמידי והרטבה בלילות, ומדי שנתיים הקרבנו כך וכך חיילים בכל כניסה קרקעית. מסתבר שהתשלום היה סביל ביותר למקבלי ההחלטות בכדי שלא יצטרכו לקבל החלטה ולעשות מעשה. כשזוועות שבעה באוקטובר הכריחו אותנו לצאת למלחמה, עדיין לא עשינו את הנדרש, כאמור תודות לתירוץ שביידן והעולם אוסרים זאת ודורשים עזרה הומניטרית שוטפת לעזה. כן, אותו ביידן בדיוק שממשלו המשיך לתמוך בחמאס-דאעש ואותו עולם הרודף את ישראל על פשעי מלחמה. מאז תחילת המלחמה טענתי שצריך להוציא את העזתים למחנות אוהלים שאנחנו נקים ועליהם נהיה אנחנו אחראים. כך נדע בדיוק מי נמצא, נדע מה מעשיהם ונדאג לכל צרכיהם כמו גם לחינוך שאינו מבית מדרש אונרא (שם ישראל לא קיימת ומלמדים ילדים לשנוא ולרצוח יהודים). אחרי העברת העזתים (אותם "חפים מפשע" המוגדרים פליטים לכל הזמנים על-ידי האו"ם-שמום), צריך לעשות חריש עמוק בעזה, ואחריו לישב את עזה מחדש בהתיישבות יהודית. קרי, תוכנית פינוי-בינוי (התחדשות עירונית) נוסח עזה של 2025. מסתבר שאחרי שנה ורבע, הנשיא האמריקני רואה בעיניו דבר דומה מאד. מספר הבדלים מינוריים: (א) בחזונו של הנשיא טראמפ, העזתים לא מועברים לערי אוהלים אלא למצרים, לירדן ולמדינות ערביות אחרות כדי להטמע שם; (ב) בחזונו, הנשיא טרמפ רואה את האזור מפותח כריביירה שאין שנייה לה (ואני עצרתי בחריש העמוק ואולי בבנייה מחדש של חממות מופלאות כמו שהיה בגוש-קטיף טרם ההינתקות); (ג) הנשיא טראמפ חושב על פרויקט בנייה אדיר "טראמפ-עזה" בעוד בעיני רוחי עזה היהודית, אותו מקום בו הסנהדרין ישב פעם, אך כמובן שאתפשר על מקום הדומה לקאן ובתי המלון המפוארים לאורך הקרוזט. החלופה אומרת שאין יותר אספקה כלשהי לעזה לפני אותו חריש עמוק. אין יותר מים, דלק, חשמל, תרופות, ציוד כבד, מלט, פירות וירקות טריים, בשר מעדנים, סיגריות, קונדומים, ממתקים, צרכי דפוס (ראו את הבמות כל פעימת שחרור שבויים) ועוד. כלום. רק מעבר החוצה עם בידוק קפדני של כל עזתי, ילד, גבר, אישה וזקן. מעבר מאותו גיהנום לאזור בשליטה מוחלטת ישראלית. כשנרוקן את עזה-של-מעל-השטח מאנשים ונתחיל בסיפוח ויישוב עזה, חמאס-דאעש יחל לדבר בצורה אחרת לחלוטין. כשיהיה ברור שכל חטוף שלא מוחזר פירושו עוד קילומטר שעובר לרשות ישראל, הדבר יטריף את העולם אך בעיקר את חמאס-דאעש. כמו חיזבאללה בלבנון, הוא השליט, ולטענתו הוא עושה זאת לשמור על שלמות האזור. אם נאכל טיפין טיפין את אותו אזור, הרי שהסיבה בשלה חמאס-דאעש מחזיק את החטופים פועלת נגדו. עד עכשיו שיחקנו לידי חמאס-דאעש, בעיקר בגלל חוסר הרצון המובלט שלנו לעשות מעשה. הקפלניסטים ואוהבי האליטות בארץ הפנו את חיצי התרעלה נגד בנימין נתניהו, כאילו הוא זה המחזיק בחטופים, מתעלל בהם ולא רוצה להחזירם (או לא עושה מספיק להחזירם). במקום לנסות למנוע מעבר שיירות ארוכות ארוכות לעזה (תארו לעצמכם את הבריטים מאפשרים מעבר שיירות אספקה לברלין במלחמת העולם השנייה; הצרפתים - כן, אבל הבריטים?), מה עשו כל אותם מפגינים? הפנו את חיצי התרעלה שלהם נגד "נערי הגבעות" וחברי ארגון "צו 9" שיצאו לשטח הצבאי הסגור וניסו למנוע את אותו שגעון. במקום להשתמש במוח היהודי הממציא לנו פטנטים ובכל הדוברים והיועצים והמשווקים (כולם בדרגת אומנות כה גבוהה שלא ניתן למצוא בכל העולם כולו בריכוז כה גבוה) להלחם על דעת הקהל הבינלאומית, עשינו בדיוק מה שסינוואר תיאר בכתב. קרי, הכל היה חזוי, כי אנחנו דבקים בשגרה ויהי מה, בדיוק כמו אבותינו במצרים. הם חטאו את חטא העגל, ואנחנו את חטא עזה. נראה שדבר לא השתנה. אלא שמשה התחנן לפני האלוהים, ואלוהים נענה. מסתבר שגם בימינו אלו התחננו לפני הקב"ה כל הצדיקים ואותה ישיבה של מעלה, והוחלט על דרך פעולה ואפילו נשלח שליח לעשות מעשה. דרך הפעולה היא כסדום ועמורה - לא תהיה יותר עזה. השליח הוא הנשיא טראמפ. אשת לוט בת ימינו הם הקפלניסטים והאליטות המודאגות מאוד מהעזתים והנוחבות ושאר המפלצות. ואנחנו עדיין בשלנו, מסרבים לראות, מסרבים לעשות. או חכו. הנשיא טראמפ איבד את סבלנותו עם הנשיא זלינסקי בשל כפיות הטובה של זה האחרון, השבוי בקסם הכוח והכסף הזורמים אליו - השחקן הראשי על הבמה. בקרוב הוא גם יאבד את סבלנותו איתנו, כי יש גבול למה שניתן לעשות עבור האחר. אם האחר מסרב בפועל לקבל את העזרה, זו לא תכפה עליו. חייבים אנחנו להתעורר, כי הזדמנויות כפי שניתנות לנו בימים אלו הן כה נדירות, ואולי בשל כך אנחנו פשוט לא מאמינים שהן אפשריות. חזק חזק ונתחזק עם ישראל חי נצח ישראל לא ישקר