לפני חמישה שבועות נשא שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, נאום שגרתי בו תיאר את ארה"ב "ההומוגנית והאנוכית" כמי שעומדת בראש "המערב הקולקטיבי". אבל השקפת העולם של הדיפלומט בן ה-74 עברה מאז מהפך מהמם. בראיון לטלוויזיה הרוסית (2.3.25) הוא האשים את אירופה ברעות שנחתו על העולם, וארה"ב הפכה מ"ראש הקנוניה" למשקיף תמים. בעוד דונלד טראמפ הופך על פיהן עשרות שנים של מדיניות חוץ אמריקנית, שינוי דומה מתרחש ברוסיה, מדווח ניו-יורק טיימס. מהקרמלין ועד התקשורת הממלכתית, המסר הוא שארה"ב בעצם איננה כל כך רעה. במשך למעלה מעשור הייתה ארה"ב היעד העיקרי למכונת התעמולה של הקרמלין: "ההגמונית", "המושכת בחוטים", "האדון שמעבר לאוקיינוס", שמנסה להרוס את רוסיה בכך שהיא דוחפת את האירופים, האוקראינים והטרוריסטים לעימות איתה. לאחר שובו של טראמפ לבית הלבן, אמרו תחילה הרוסים שלא הרבה השתנה: "חוץ מאשר בטרמינולוגיה, ההבדל קטן", אמר לברוב ב-30 בינואר כאשר השווה בין טראמפ לג'ו ביידן. אבל אז באה שיחת הטלפון בין טראמפ לוולדימיר פוטין ב-12 בפברואר, השיחות בין ארה"ב לרוסיה בסעודיה, הצבעתה של ארה"ב באו"ם לצד רוסיה בנושא אוקראינה והפיצוץ בחדר הסגלגל עם ולדימיר זלנסקי. בתוך שבועות אחדים התברר, כי כהונתו השנייה של טראמפ יכולה להיות פרו-רוסית הרבה יותר מהראשונה. פוטין מוביל את השינוי בטון. בשבוע שעבר הוא הציע שארה"ב תכרה מחצבים ברוסיה ותסייע לפתח את ייצור האלומיניום בסיביר. שעות אחדות לפני הפיצוץ בין טראמפ לזלנסקי, השמיע פוטין מסר פרו-אמריקני במקום הכי בלתי צפוי: הכינוס השנתי של FSB, סוכנות הביון הפנימית. לדבריו, השיחות עם ממשל טראמפ "יוצרות תקוות מסוימות", שיבח אותו על הפרגמטיזם שלו וקרא לשומעיו למנוע נסיונות לחבל בדו-שיח בין שתי המעצמות. השינוי היה כה חד, עד שכתב של הטלוויזיה הרוסית שאל השבוע את דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, כיצד זה ש"רק לפני חודשיים אמרנו בפומבי שאנחנו כמעט אויבים". פסקוב השיב: "אכן, לא ניתן היה לדמיין את זה. מדיניות החוץ האמריקנית עולה כעת בקנה אחד עם החזון שלנו בהרבה מובנים". מעצבי המסרים של הקרמלין מתאמצים לסייע לרוסים להבין מה קורה, ממשיך הטיימס. מגיש הטלוויזיה הפופולרי יבגני פופוב מזכיר שחברות אמריקניות פעלו אפילו בבריה"מ. "מתרחשים פה תהליכים טבעיים. אנחנו רוצים שהיחסים עם ארה"ב יהיו של שלום, קונסטרוקטיביים, פרגמטיים ומעל הכל – שוויוניים". לצד זאת, פופוב מזכיר שכלי נשק אמריקנים הורגים רוסים באוקראינה, וטוען שבמצב זה לא יכולים להיות יחסים ידידותיים בין המדינות. כמה מאורחיו של פופוב הלכו רחוק עוד יותר. חבר הפרלמנט אלכסיי ז'ורבילוב, שבעבר איים על ארה"ב בהשמדה גרעינית, אמר בשבוע שעבר שרוסיה "יכולה להתיידד עם ארה"ב ולשלוט בעולם. טראמפ צריך אותנו. אנחנו צריכים אותו? כן. האם האינטרסים שלנו נפגשים? כן. נגד מי? נגד האיחוד האירופי". את האינטרס הרוסי בגישה חדשה לארה"ב מזין גם כבוד כלפיה וקשרים אישיין נרחבים, במיוחד באליטות התרבותית והמסחרית. פופוב, שהיה כתב הטלוויזיה הרוסית בניו-יורק, מצביע על המשותף לשתי המדינות: רשות מבצעת חזקה, מדיניות פרוטקציוניסטית, צבא גדול, כלכלת שוק "פחות או יותר" ורשויות אכיפה חזקות. "לשנינו יש מדינת משטרה במובן החיובי של המילה", הוא טוען. "אם אתם [האמריקנים] רוצים לדעת מה חושבים הרוסים תסתכלו במראה". הסיכוי הפתאומי של שיפור ביחסים עם ארה"ב מתקבל בברכה בציבור הרוסי, אשר על-פי הסקרים רוצה שהמלחמה באוקראינה תסתיים. סקר שנערך בחודש שעבר מצא, כי 75% מהרוסים מעוניינים בסיומה המיידי – השיעור הגבוה ביותר מאז 2023 – וכי 85% תומכים בשיחות עם ארה"ב. התקווה לסיום העיצומים ולחזרת ההשקעות האמריקניות העלו את שוק המניות במוסקבה ב-10% מאז שיחת טראמפ-פוטין. מבחינת כמה מהתומכים הנלהבים ביותר של המלחמה, ההתקרבות לוושינגטון נראית כבגידה, לאחר שזמן רב תיאר פוטין את הפלישה כמלחמה עקיפה נגד תוקפנות אמריקנית. אבל פוטין עצמו נמנע בדרך כלל מלתאר את ארה"ב כולה כאויבת של רוסיה, אלא דיבר על "האליטה הניאו-ליברלית" המנסה לכפות את "ערכיה המוזרים" על העולם ומבקשת להרוס את רוסיה, ותיאר את השמרנים האמריקנים כידידים שלה.