בשדה הקרב נגד רוסיה הצליחה אוקראינה לא פעם להפוך אסון להצלחה חלקית. ייתכן שעשתה זאת אתמול (11.3.25) גם במישור הדיפלומטי, כאשר הסכימה להפסקת אש מיידית של חודש – כפוף להסכמה רוסית – ובתמורה חידשה ארה"ב מיד את אספקת הנשק והמודיעין. הקערה התהפכה על פיה מבחינת רוסיה, מנתח אקונומיסט. כעת הלחץ הוא עליה.
היחסים בין ארה"ב לאוקראינה התלהטו מאז העימות בשידור חי בין הנשיאים דונלד טראמפ וולדימיר זלנסקי לפני שבועיים. זלנסקי עמל לתקן את הנזק: הוא כתב לטראמפ והביע צער על התקרית ונכונות להפסקת אש באוויר ובים. עמנואל מקרון וקייר סטארמר עבדו מאחורי הקלעים להפחית את המתח.
הזירה לשיחת הפיוס – בעיר ג'דה עם נציגי סעודיה כמתווכים במידת הצורך – התאימה יותר למפגש בין יריבים מאשר בין בעלי ברית במלחמה ארוכה. אבל הריחוק מהפוליטיקה של וושינגטון הועיל. בעוד העימות בבית הלבן היה במידה רבה מעשה ידיו של ג"ד ואנס המסתייג מאוקראינה, ואילו את התיקון ביצעו מרקו רוביו ומייק וולץ (היועץ לביטחון לאומי) – שמרנים ניצים מהסוג הוותיק.
בתחילת השיחות, שנמשכו שמונה שעות, הציעו האוקראינים הפסקת אש חלקית. האמריקנים הגיבו בהצעה להפסקת אש מלאה בת חודש, עם אפשרות להארכה בהסכמה הדדית. האוקראינים שוחחו עם זלנסקי והסכימו. משם הם עברו לשוחח על חידוש הסיוע והמודיעין, וסיכמו גם שהנוסח המלא של הסכם ניצול המחצבים האוקראיניים (ולא רק הצהרת כוונות) יושלם בהקדם האפשרי; ההצהרה המשותפת לא סיפקה פרטים.
זלנסקי התנגד תחילה להפסקת אש בלא ערבויות ביטחוניות אמריקניות מפורשות, מחשש שרוסיה תנצל אותה כדי להתחמש מחדש לקראת מתקפה עתידית. וולץ אמר שהנושא עלה, אך גם כאן לא נמסרו פרטים. מקרון אירח אתמול את מפקדי הצבאות של למעלה מ-30 מדינות לדיון בערבויות לאוקראינה. האפשרות הסבירה ביותר היא כוח אירופי בן 30,000-20,000 חיילים, אשר יוצב באוקראינה אם תושג הפסקת אש ממושכת.
בריטניה אומרת שגם אם לא יוצבו בשטח חיילים אמריקנים, יש צורך ב"מחסום" אמריקני – ערובה כלשהי לכך שארה"ב תסייע להגן על החיילים האירופים אם יותקפו בידי רוסיה. צרפת מוכנה ליטול סיכון גדול יותר ולהסתפק בהבטחה אמריקנית לסיוע בלבד, כגון הטסת כוחות ותדלוק אווירי. כל זה יידון בעתיד; רוביו אמר שהעדיפות כעת היא להפסיק את הלחימה, משום שכך יהיה קל יותר לשאת ולתת על סיום המלחמה.