במשך עשרות שנים ניצבה ארה"ב לצד ידידיה והרתיעה את יריביה. דונלד טראמפ מבצע מהפך של 180 מעלות. הוא הקפיא את הסיוע לאוקראינה עד שהסכימה להפסקת אש, ולא ברור כמה ילחץ על ולדימיר פוטין לקבל אותה. הוא הכביד את המיסים על קנדה. הוא הביע ספקות בברית הביטחונית עם יפן משנת 1960. ברחבי העולם חוששות בעלות הברית ש"ארה"ב תחילה" פירושו שהן במקום השני, השלישי ואולי האחרון.
טראמפ ותומכיו טוענים שפעולותיו הנזעמות יגדילו את כוחה של ארה"ב, ישברו מבואות סתומים ויטלטלו בעלי ברית רדומים או נצלנים – מציין אקונומיסט. הפסקת האש המוצעת באוקראינה מוכיחה שהוא יכול לשנות את התנהגותן של מדינות, אבל באיזה מחיר? מלחמות הסחר שלו גורמות לפניקה בשוקי ההון. 40 המדינות ששמו את מבטחן בארה"ב מאז 1945 סובלות ממשבר אמון. בעלות הברית תוהות האם טראמפ יילחם לצידן, ולרוע המזל התשובה היא: לא בטוח.
אובדן האמון משקף גם הכרה בכך שהכרסום בבריתות הוא תוצאה בלתי נמנעת מהאג'נדה של MAGA. התלות של בעלות הברית בארה"ב מובילה לכך שכוח המיקוח שלה מולן גדול בהרבה מאשר מול רוסיה וסין. במשך עשרות שנים הסתמכו קנדה, אירופה וחלקים מאסיה על "חבילת מעצמת-העל" של ארה"ב – בריתות הגנה, עסקות סחר, נשק גרעיני, מערכת הבנקאות הדולרית – בשל התועלת ההדדית. למרבה הטרגדיה, טראמפ רואה אותה כנטל.
הלאומנות הכלכלית של הממשל והעיצוב מחדש של תפקידו בביטחון העולמי עלולים להרחיק לכת. חברות זרות נלחצות להעביר השקעות לארה"ב. כמה מאנשי הבית הלבן מעוניינים במכסי גומלין, צורה קיצונית של פרוטקציוניזם. בוול סטריט מדברים על מזימות להורדת הדולר. אילון מאסק מדבר על פרישה מנאט"ו; טראמפ לא סתר אותו. האירופים בוחנים סכנות שלא עלו על הדעת: האם ארה"ב תסרב לספק מטוסי F-35 ולשמר את ההתרעה הגרעינית הבריטית?
בעלות הברית באסיה חוששות שגם תורן יגיע. אוסטרליה, יפן וקוריאה הדרומית מקוות שעוינותו של טראמפ לסין מספיק עמוקה כדי שלא יטוש אותן. אבל לקיטורים שלו על הסכמי סחר וביטחון אין גבולות גאוגרפיים. לנוכח נחישותו למנוע מלחמת עולם שלישית עם רוסיה על אוקראינה, הוא עלול להציע לסין וקוריאה הצפונית ויתורים שיחלישו את בעלות הברית ויגבירו את הסכנה לטייוואן.
לבעלות הברית של ארה"ב יש תוצר מצרפי של 37 טריליון דולר, אבל אין להן עוצמה צבאית. חנופה לחדר הסגלגל ורכישת תוצרת ארה"ב מניבות תועלת מוגבלת בלבד. ויתורים עלולים להוביל ליותר דרישות, כפי שגילתה פנמה. אם לא יוכלו להגן על עצמן, חלקן עשויות לנסות להתקרב לסין או רוסיה.
בעלות הברית צריכות לנסות למנוע תרחיש זה, ולהתחיל היום – טוען אקונומיסט. הרעיון הוא לזהות צעדי גמול בלתי שגרתיים ולהשתמש בהם בצורה שתמנע מערבולת נוסח שנות ה-1930. עליהן להשתמש בנקודות הלחץ שלהן, המהוות 27% מהייבוא האמריקני, כולל דלק גרעיני, מתכות וחומרי גלם לתרופות. יצרני מוליכים למחצה באירופה ובאסיה חיוניים להיי-טק האמריקני. תגובה חכמה על מכסים מטופשים הצליחה לאירופה בקדנציה הראשונה של טראמפ. על בעלות הברית לזהות גם נקודות לחץ צבאיות, כמו מכ"מים ובסיסים, אך לא להשתמש בהן אלא במקרי קיצון.
כפוליסת ביטוח, על בעלות הברית לבנות תשתיות כלכליות וצבאיות משלהן, גם אם זה יקח שנים. אירופה צפויה להנפיק יותר אג"ח משותפות למימון הגדלת הוצאות הביטחון, ועשויה להמשיך את העיצומים על רוסיה גם אם ארה"ב תסיר אותם. כל אלו עשויים להפריד בין שוקי ההון משני עברי האוקיינוס האטלנטי ולחזק את מעמדו של האירו כמטבע בינלאומי. בתחום הביטחון פועלת אירופה לסגור את הפערים בכוחותיה ודנה על הרתעה גרעינית של בריטניה וצרפת. יפן וקוריאה הדרומית עשויות להתקרב לנשק גרעיני כדי להרתיע את סין וקוריאה הצפונית.
אירופה צריכה לתכנן ליטול את הובלת נאט"ו, להצטרך להסכם הסחר האסיאתי CPTPP ולהגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי עם טוקיו וסיאול. כל אלו ייצרו יתרונות לגודל וישמרו סדר ליברלי חילופי. עליהן להיות נכונות לקבל בחזרה את ארה"ב תחת נשיא אחר ב-2029, אך העולם יהיה שונה. תפוצת הנשק הגרעיני תגדל, סין תתחזק וארה"ב תאבד משמעותית מכוחה ואמינותה. לבעלות הברית אין זמן להתבכיין: עליהן לגשת לעבודה.