בשלושת החודשים האחרונים ישבתי במשך כמאה שעות במרחק של פחות מעשרה מטרים מבנימין נתניהו, באולם -201 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההתרשמות שלי: חכם מאוד (וזה לא חדש), רהוט מאוד (גם זה לא חדש), בעל זיכרון מצוין (כאשר נוח לו). וגם: מאמין בכל ליבו בתיאוריות הקונספירציה ובניתוחים הכמו-פרנאודיים שהוא משמיע בתדירות הולכת וגדלה, ולעיתים נשמע מנותק מן המציאות בה כולנו חיים. כאשר הללו מעצבים את התנהלותו בזמן מלחמה - המסקנה היא שבנימין נתניהו אינו כשיר לתפקיד ראש הממשלה.
הביטוי האחרון לכך היה הטענה שרונן בר סוחט אותו באיומים - מה שכמובן משפיע במישרין על מערכת יחסים חשובה ביותר לביטחון המדינה. קדמו לכך הטענות בכנסת על "דיפ סטייט", על תדרוכים שקריים מתוך צוות המו"מ, על האופוזיציה שפוגעת במשפחות החטופים וגם בו, על "ערוצי התבהלה", על "קמפיין מאורגן וממומן שפוגע בחטופים ובמדינה", על ועדת חקירה שמסקנותיה ידועות מראש, על פקידות מגויסת, על חקירות מוטות נגדו.
בבית המשפט מדבר נתניהו על נוני מוזס המושך בכל חוטי התקשורת נגדו, על חונטה של ראשי המוסד והשב"כ יחד עם התקשורת, על מיליונים שהוזרמו בצורה בלתי חוקית כדי להפיל אותו, על טיב התמונות ובחירת הכותרות ומיקום הידיעות באתר וואלה, על חקירה זדונית נגדו, על תפירת תיקים נגדו, על פגיעה בהגנתו.
בשבוע שעבר הוא טען, כי אמצעי התקשורת פעלו להפיל אותו כדי למנוע את פתיחת שוק הטלוויזיה לתחרות וכי בשל כך הוגש כתב האישום נגדו. תראו כמה זה הזוי. בראש הקנוניה, לפי נתניהו, עמדו ידיעות אחרונות והארץ - למרות שאין להם אחזקות בערוצי הטלוויזיה. לפי נתניהו, הפתיחה לתחרות הייתה מובילה אוטומטית לגיוון - אם כי המשמעות חייבת להיות תפירת המכרזים. לפי נתניהו, מאות חוקרים ופרקליטים חברו יחדיו נגדו, ולא נמצא ביניהם אפילו תומך אחד שלו שיתריע שמדובר בתפירת תיקים. לפי נתניהו, החקירה עלתה מאות מיליוני שקלים - למרות שההוצאה העיקרית ובפער עצום היא על עובדי מדינה המקבלים שכר ממילא.
בשבוע שעבר גם התפרץ נתניהו נגד השופטים בצעקות ובדפיקות על השולחן, בטענה שהגנתו נפגעת משום שהם הורו לייעל אותה. כאן התחברו הפראנויות והניתוק: "עברנו גיהנום" ו"הרסו את חיינו" טען האיש שלא טרח להציב את רגלו אפילו פעם אחת בכיכר החטופים, הצמודה לבית המשפט. אותו איש שאינו מתראיין (והכוונה לראיונות עיתונאיים אמיתיים) חודשים ארוכים. אותו איש שבזמן ההפיכה המשטרית התעלם מאזהרותיהם של אלפי מומחים בכל התחומים.
זהו אותו איש שהתמכר לרעיון "ריביירת עזה" חסר הסיכוי של דונלד טראמפ, אותו איש שמסרב להציג תוכנית ממשית לעתיד עזה ומתעלם מכך שהוא זה שמנציח את שלטון חמאס. אותו איש שמטיל את האחריות למחדלי 7 באוקטובר על כולם חוץ מאשר על עצמו. אותו איש שטוען שוועדת חקירה שימנה נשיא בית המשפט העליון תהיה פוליטית, בעוד ועדת חקירה שתמנה הכנסת תהיה אובייקטיבית.
זהו אותו איש שמזרים מיליארדים לשותפיו לממשלה ומטיל גזירות על הציבור. אותו איש שמחפש דרך להנציח את ההשתמטות החרדית בעוד צה"ל משווע ללוחמים. מטרת המלחמה של חמאס היא לשרוד בכלל ולהישאר בשלטון בפרט. למרבה הצער נראה, שהוא מקבל בפועל סיוע בכך מנתניהו שמטרותיו זהות.
כדאי שנזכיר, שמדובר באדם החזק ביותר בתולדות המדינה: 211 חודשים בראשות הממשלה, וגם שר הביטחון, שר האוצר, שר החוץ. האיש שפעם היה עיתון שעבד עבורו וכיום יש שני ערוצי טלוויזיה שעבדו עבורו (זה לא היה אפילו לדוד בן-גוריון: היו אמצעי תקשורת מפלגתיים ופרו-ממשלתיים, לא כאלה ששירתו אותו אישית). האיש שיש מערכת שלמה של תועמלנים שמפיצים את דעותיו ואמירותיו ושתוקפים עבורו בכל כיוון. אבל לשיטתו כולם נגדו והוא הקורבן.
לא עולה לרגע על דעתו, שהבעיה היא אצלו אם כל כך הרבה שרים בכירים שעבדו עימו, ושאת חלקם הוא עצמו מינה כיו"ר הליכוד, הפכו ליריבים מרים שלו, הרבה מעבר לפוליטיקה, ומוקיעים אותו כשקרן ומניפולטור אנוכי וציני. אביגדור ליברמן, דן מרידור, בני גנץ, גדי איזנקוט, יאיר לפיד, ציפי לבני, נפתלי בנט - ואלו רק כמה שמות בולטים. לא עולה לרגע על דעתו, שאנשי מקצוע שהוא עצמו וממשלתו מינו - כמו אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך ושופטי בית המשפט העליון - פשוט עשו את עבודתם בלי לתת לו הנחות שכנראה ציפה לקבל.