"נהיה בטוחים יותר אם יהיה לנו ארסנל גרעיני משלנו", אמר ראש ממשלת פולין, דונלד טאסק, לפני עשרה ימים. הסיבה: "שינוי יסודי בגיאו-פוליטיקה של ארה"ב", דהיינו דונלד טראמפ. לפחות כרגע, הוא לא מדבר על פצצה פולנית, אלא על הצעתו של הקנצלר הגרמני המיועד, פרידריך מרץ, ולפיה בריטניה וצרפת יהיו "תחליף למטרייה הגרעינית האמריקנית". יומיים לפני כן הכריז עמנואל מקרון על "דיון אסטרטגי על השימוש בהרתעה שלנו כדי להגן על בעלי בריתנו באירופה".
הדיון יצטרך להתמודד עם שתי סוגיות, מסביר אקונומיסט: אמינות ויכולת. במשך קרוב ל-80 שנה העניקה ארה"ב לאירופה מטרייה גרעינית, אבל הרתעה מורחבת היא עניין חמקמק. מדינה אחת צריכה להתחייב להשתמש בנשק הגרעיני שלה – ובכך להסתכן בהשמדה גרעינית – למען מדינה אחרת. הקושי להעניק אמינות להבטחה שכזאת הוא שהוביל את ארה"ב לבנות ארסנל עצום ולפזרו ברחבי העולם.
הכוח הגרעיני הבריטי, הצנוע אמנם, מיועד גם הוא להגנת נאט"ו. לצרפת יש יחסים מורכבים יותר עם ההרתעה המורחבת. היא יצרה אותו כדי שלא להיות תלויה בארה"ב, והיא איננה חלק מקבוצת התכנון הגרעיני – פורום של נאט"ו ובו 31 חברות. הרעיון הוא להשאיר פתוחות את האפשרויות שבידי הנשיא, ולהימנע מהתחייבויות העלולות להגביל אותן. עם זאת, מנהיגי צרפת גם הצהירו על חיוניות "המימד האירופי". ב-1995 הסכימו בריטניה וצרפת, כי "האינטרסים החיוניים של האחת אינם יכולים להיות מאוימים בלא סיכון דומה לשל האחרת". אותה לשון מופיעה בהסכם הצרפתי-גרמני משנת 2019.
השאלה היא מה המשמעות בפועל, מסביר אקונומיסט. ב-2022 אמר מקרון, כי נראה שלא יגיב באותה צורה אם רוסיה תפעיל נשק גרעיני באוקראינה. "האינטרסים הצרפתיים החיוניים מוגדרת היטב", אמר – אך בצורה מבלבלת-משהו הוסיף, ש"אלו לא יהיו בסכנה אם תהיה התקפת טילים גרעיניים בליסטיים באוקראינה או באיזור", אמר שלא בחוכמה. ביטוי זה נראה כמוציא מן ההגנה את חברות נאט"ו והאיחוד האירופי במזרח אירופה.
מאז נקט מקרון קו ניצי ובנה מחדש את היחסים עם מדינות מזרח היבשת. אבל אפילו בעלות בריתה הקרובות ביותר של צרפת אינן בטוחות האם הנשיאים הבאים יהיו מוכנים להסתכן במלחמה גרעינית כדי להגן עליהן. כעת הן תוהות גם כמה רחוק ללכת יהיה מוכן מקרון עצמו. מאסק רמז, שהיה רוצה לקבל סמכות מסוימת לשגר נשק גרעיני שיוצב על אדמתה.
נראה שמקרון שולל כל אפשרות של סמכות שיגור משותפת. ההרתעה הגרעינית הצרפתית תהיה בידיים צרפתיות מהתחלה ועד הסוף, הבהיר, והפעלת הנשק הייתה ותהיה בידי הנשיא. יש גם מכשולים משפטיים: אם בריטניה וצרפת ירצו להעביר נשק גרעיני שלהן או לסייע למדינות אחרות לבנות אותו, הן יפרו את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני או יצטרכו לפרוש ממנה.