בכל פעם מחדש אני פוכר את אצבעותיי בדאגה, מנגב בחרדה את אגלי הזיעה הקרה הזולגים על עורפי, מסדיר נשימותיי, מתאמץ מאוד להשיב את קמטי הדאגה שעל המצח למקומם, רואה ולא מאמין, שומע ולא מאמין, חש ברוחות סוערות של דיקטטורה מסוכנת ממי שמניפים את דגל הדמוקרטיה, ממי שניכסו את הדמוקרטיה לעצמם ופועלים בניגוד לבסיס הדמוקרטיה. חלקים באקדמיה, בתקשורת, במערכת המשפט, במערכת הרפואה ובצבא אינם מבינים מהי הדמוקרטיה. עבורם אצטט מהאנציקלופדיה העממית, הנגישה לכל וכך מוגדרת בה דמוקרטיה: "דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: ΔημοκρατίαⓘⒾשלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי מדינה דמוקרטית זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית." כל כך נהיר, כל כך פשוט, כל כך ברור, העם במדינת ישראל בחר באופן דמוקרטי בהנהגה ברוב מובהק, בחר ראש ממשלה, בחר ממשלה, בחר בנבחרי ציבור אשר מטרתם לממש את הערכים והמדיניות אשר היו הבסיס לבחירת נבחרי הציבור. והנה אלו שרוממות הדמוקרטיה בגרונם מתבררים כדיקטטוריים חסרי הבנה בסיסית בדמוקרטיה, מניפי אות עריצות המיעוט וסמל הדיכוי, מניפי נס ההשתקה, סתימת הפיות, שלילת חופש הביטוי של מי שמעז לחשוב אחרת. הדמוקרטיה חייבת להתגונן מול הדיקטטורים עוטי מסכות ומזהמי בגדי הדמוקרטיה. אפשר לפגוש בהם במערכות שונות, לפגוש בהם ולצבוט את עצמך מול הרוחות הרעות המנשבות מהם. כל שינוי במערכת המשפט החייבת שינוי נתקל בצווחות "קץ הדמוקרטיה", כל שינוי במשרת אמון על-ידי הממשלה שנבחרה למשול נתקל בחומת "הצילו המדינה בסכנה", כל מינוי לתפקידי פקידות מסייעת לממשלת ישראל הנבחרת כדי למשול נבלמת על-ידי חסרי ההבנה במהות הדמוקרטיה, כל מציע הצעת חוק מוקע אל עמוד הקלון. חווינו את הדיקטטורים המתחזים לדמוקרטים טרם טבח שבת שמחת תורה, כאשר היו מי שבקשו לפרק את מדינת ישראל, לבצע פיגוע אסטרטגי בחוסן הלאומי, לפרק את הצבא, למנוע מממשלה נבחרת, מנבחרי ציבור לפעול למען המדינה. בשם הדמוקרטיה עריצות המיעוט משתלטת על השיח במוקדי הכוח, והם עושים את זה באופן כל כך טבעי, כאילו הדיקטטורה היא מהות הדמוקרטיה. נזכרתי באחד המפגשים עם איש רוח אשר מעל כיסא המנהלים שלו תלוי שלט ובו כתוב: "היום כבר לא כדאי למות למען הרעיון כי עד שאתה מת האידאולוגיה מתחלפת", נדמה כי סוכני הדיקטטורה הם "האידאולוגים" שיצרו את המשפט הזה רק בפרפרזה: "היום כבר לא כדאי למות למען הדמוקרטיה כי עד שאתה מת הדמוקרטיה מתחלפת". האמת מתבררת מעצמה, ממעשיה, מהתנהלותה. האמת הנוראה היא כי אוסף דיקטטורים שהשתלטו על מוקדי הכוח וההשפעה במדינת ישראל פועלים בכוחניות, בעריצות המיעוט, בהנדסת תודעה בהפעלת מכונות הארס והרעל המזוקק, בכוונת מכוון להשמיד בדרכם את הדמוקרטיה ולכפות את עריצות הבלתי נבחרים על רוב העם שאמר את דברו בקלפי. כשאתם רואים אותם, שומעים אותם, רואים את מיצגי השנאה את מופעי ההסתה, את צעדות השפחות ומנרמלי הסרבנות, תזכרו תמיד, תהום פעורה בין המילים לדמוקרטיה. תזכרו שאלה הם הרומסים ברגל גסה את בחירת העם, את נבחרי הציבור שלו, זכרו שרוח הדיקטטורה הזו היא סכנה אמיתית לביטחון המדינה ולאופיה.