זמנים רעים מאוד עוברים על אזרחי מדינת ישראל. נכון, לא על כולם. ישראל חצוייה. בשביל החצי השני, אלו הזמנים הטובים ביותר. לא יכלו לתאר לעצמם ימים טובים מאלו. סוג של שמחה לאיד...
כן, מעולם לא היינו עם אחד אך הצלחנו לדלג על המהמורה הזו במשך שנים רבות. אבל, הזמנים הקשים הצליחו לפצל, לחלק את אזרחי המדינה לקבוצות, שמדי יום חומות ההפרדה שבינהן, מתרוממות יותר ויותר. נכון, שני הצדדים אחראים לכך. אמת, יש כאלו שייחלו לזמנים שכאלו, והם פשוט נהנים לראות ולשמוע את הפיצוצים שמאדירים את הנתק.
היום לפנות בוקר נמחקו הערכים 'מוסר', 'חמלה' ועוד מילים רבות, ממילון המילים העברי. זהו. הפכנו להיות אכזריים. נראה, שללא שפיכות דמים לא יכול להיות פתרון. אתמול דמנו, היום דמם, מחר דמנו, מחרתיים דמם. אין שום יחס למושג: לשווא. לכל דבר יש סיבה. ותמיד אותה סיבה. כוח, כוח ועוד הרבה כוח. ותמיד אנחנו גם מוסריים וגם צודקים.
אז בשביל מה לבזבז את זמני ואת זמן הקוראים? פשוט כי כבר זמן רב לא צחקתי בקול רם.
לא נכחתי במשפט נתניהו אתמול, ולכן אני מצטט את מה שקראתי בעיתון: בניסיון להכניס משקיע נוסף לוואלה, בשם אליסון, בנימין נתניהו הזמין את פילבר כדי שיציג את מפת התקשורת בישראל.
אני לא יודע אם זה תקין אם לאו. ממש לא משנה, מאחר שנראה שכל מה שנתניהו עושה תקין. פילבר השיב בעדותו על אירוע זה, שבו נשאל על-ידי חוקריו, 'מדוע נתניהו ביקש ממנו ליצור קשר עם אלוביץ' בנושא', ואמר "אין לי מושג, אין לו מזכירה". ואז חדד שאל את נתניהו עד כמה זה קורה שהוא מבקש מאדם שנמצא לידו להגיע לאדם אחר ונתניהו השיב, ואני מצטט: "קורה כל הזמן, אפילו כשיש מזכירות. אני אומר' תשיג את הבחור הזה'. יש טלפון חיצוני בקיסריה, אבל החיבור שלו הרבה פעמים מקולקל. הלחות פוגעת בו..."
כמה ציני צריך להיות, על-מנת להראות שהתגובות של נתניהו מגוחכות, עד כדי התפרצות של צחוק כפי שמזמן לא צחקתי. סליחה!