בנימין נתניהו יצר בשבוע האחרון פעמיים עילה להוצאתו לנבצרות. לא גורמים חיצוניים, לא התביעה "התופרת", לא התקשורת "העוינת", לא ה"דיפ סטייט" - אלא הוא עצמו, באמצעות סניגוריו.
יש הטוענים שקיימות כעת שתי עילות אחרות לנבצרות של נתניהו: ההדחה של רונן בר וההדחה של גלי מיארה. לפי גישה זו, נתניהו מפר את הסדר ניגוד העניינים בשל משפטו, המחייב אותו שלא לעסוק בגורמי אכיפת החוק. הוא המציע להדיח את ראש השב"כ בעיצומה של חקירה הנוגעת לאנשי לשכתו ועשויה להגיע אליו, ואין ספק שהוא לכל הפחות אינו מונע (אם לא יוזם בפועל) את הדחת היועצת המשפטית המטפלת אישית בתיקו הפלילי.
יש ממש בטענה זו, אם כי לא בטוח שניתן להוכיח אותה ברמת ודאות המספיקה כדי להוציא לנבצרות את ראש הממשלה שנבחר כחוק ובצורה דמוקרטית. לעומת זאת, נתניהו לא יוכל להתווכח על מה שעורכי דינו ביקשו בשמו: לבטל דיונים שנועדו לעדותו, בשל התנגשות השגרתיים עם תפקידיו כראש הממשלה.
כאשר דחה בג"ץ במאי 2020 את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו ("בג"ץ 0:11"), הוא הסתמך על כך שנתניהו יעמוד בהסדר ניגוד העניינים ועל הצהרתו שביכולתו למלא את תפקידו כראש הממשלה במקביל למשפטו. אינני נמנה על הסבורים, שבקשותיו הקודמות של נתניהו מבית המשפט היוו הפרה של הצהרה זו. ברובן המכריע הן נבעו מן המלחמה, בעוד שאת הצהרתו ניתן לפרש כמתייחסת למצב רגיל, בו יש מדי פעם מבצעים צבאיים גדולים - אבל לא מלחמה רב-זירתית ממושכת. אפשר להכניס לקבוצה הזאת גם את נסיעתו לוושינגטון בחודש שעבר, לה הייתה חשיבות מיוחדת בשל המלחמה.
לעומת זאת, שתי הבקשות האחרונות של נתניהו נבעו מאירועים שגרתיים ואף צפויים בחייו של ראש ממשלת ישראל. תחילה ביקשו סניגוריו לבטל את עדותו בשבוע הבא (24 ו-26 במארס) בשל ביקורו בארץ של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בנימוק שנתניהו "עתיד להשתתף בשרשרת של ביקורים וסיורים עימו בכל ימי הביקור". נימוק נוסף היה שהוא "נדרש להיות נוכח באופן אישי ותדיר" בדיוני התקציב בכנסת.
לאחר ביטול ביקורו של מיליי, ביקשה ההגנה שנתניהו יעיד רק ב-24 במארס, משום שבכל השבוע הבא - החל מיום שני ב-21:00 - יתקיימו דיוני התקציב, כמו גם דיון 40 חתימות המחייב את נוכחותו האישית של נתניהו. ביום חמישי, הוסיפה ההגנה, "צפויות להתקיים הצבעות בכנסת שמחייבות את השתתפותו האישית" של נתניהו.
ביקורים ממלכתיים אינם אירועים מלחמתיים, ואישור התקציב הוא ריטואל שנתי (או לכל היותר דו-שנתי) הצפוי מראש. אם נתניהו אינו יכול להעיד בגלל אירועים כאלה - הרי שהוא מפר את הצהרתו בדבר התפקוד המקביל כראש ממשלה וכנאשם. ואם הוא מפר את הצהרתו, הרי שעליו לצאת לנבצרות.