לאור ההצלחה הפנומנלית של חברת וויז (WIZ) ומכירתה לגוגל בסכום המדהים של 32 מיליארד דולר. עולה בי הרעיון שיכול לקדם את הפתרון לבעיית הישיבות והאברכים. אני מניח שיש ביניהם אנשים מוכשרים עם השם רפפורט. כיום ה"רפפורט" בישיבות לומד רק לימודי תורה, כך שאינו יכול לקיים את עצמו. הצעתי, שבכל הישיבות יקדישו ארבע שעות בשבוע ללימודי תכנות. הרקע של תלמידי חכמים מאוד מתאים למקצוע התכנות. הם עוסקים במחשבה יוצרת וכך גם המתכנתים. כוחם בשכלם. היתרונות הם רבים. אני רואה בעיני רוחי ישיבות שלמות שיש בהם יחידת תכנות. כך הישיבה תוכל להרוויח כספים לטובת הלימודים. העילויים האמיתיים, הצדיקים, יוכלו להתרכז רק בלימודי התורה, כל השאר יעזרו לפרנס אותם. לגבי תלמידי הישיבה שאינם מסוגלים להצטיין בתורה תפתח דרך מכובדת להצטיין בתחום שונה ומתגמל. בעתיד ייתכן שיחידות התכנות בישיבות ישרתו את צה"ל וכך נוכל למצוא פתרון חלקי לבעיית גיוס החרדים. מבחינת העולם החרדי, הנערים נשארים בישיבות ולא מאבדים את תורתם. כמובן שהרעיון כולו דורש רצון טוב מכל הצדדים אך ההגיון אומר שהוא נכון ואף ישים, כפוף להסכמות והבנות הדדיות. ההיסטוריה של העם היהודי מלאה בסיפורי תלמידי חכמים שעסקו גם בענייני העולם הגדול מבלי לפגוע בצדיקותם. הרמב"ם הוא המפורסם ביניהם אך יש עוד רבים אחרים: המהר"ל מפראג, רבי יעקב עמדין, רבי ישראל ליפשיץ, רבי יצחק חזקיהו לאמפירונטי וכמובן רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד. איני מתעלם מהביקורת שאספוג בגין תמימות הרעיון וחוסר הרצון הפוליטי של החרדים לקדם את הישיבות לעולמנו המודרני. סבורני שהמציאות תכריח אותם לחשוב באופן יצירתי כיצד לקיים את התורה בעולמנו המשתנה. מה פסול בצעיר חכם, עילוי בתורה שיודע גם לתכנת ולבנות פתרונות ממוחשבים לשיפור לימוד המשניות ו\או מרכיבי החיים של המין האנושי. האין זו מצווה גם כן?