יש איזו תחושה בציבור כאילו לא עשינו כלום ב-17 חודשי מלחמה וחמאס עומד על רגליו כמו ביום הראשון. מעבר להיותו של השיח הזה עלבון מבזה לחללי צה"ל ולוחמיו, הוא פשוט לא נכון עובדתית.
חמאס של היום הוא צל של הארגון ששיגר כמעט 4,000 רקטות בבוקר אחד ב-7 באוקטובר. יש לו פעילים בזכות הכסף מהסיוע ההומניטרי (תודה ביידן), אבל רובם לא מיומנים ולא מחומשים כראוי.
מאגרי הנשק הכבד שלו התכלו כמעט לחלוטין, וגם מחירי הרובים, האקדחים והקליעים ברצועה מרקיעי שחקים בגלל מחסור קשה מאוד. למעט הברחות נשק בכמויות מועטות בסך-הכל באמצעות רחפנים, חמאס כמעט לא מצליח להתחמש מחדש.
הוא מסתמך בעיקר על מטענים שמאולתרים מנפלי פצצות ופגזים של צה"ל, וכן - יהיו לנו הרוגים בתמרון לכיבוש הרצועה. אבל מספרם יהיה קטן משמעותית מהתמרון הראשון, גם בגלל שצה"ל עומד לפעול באגרסיביות שכמוה טרם נראתה, וגם בגלל שחמאס של היום הוא שכיב מרע ביחס לארגון הטרור שפתח במלחמה ב-7 באוקטובר.