משעשע אותי העיסוק של "האקדמיה" בפרס ישראל לפרופ' אווה אילוז, שנפסל על-ידי קיש. סערה בכוס תה. כמובן שאני מסכים עם הביקורת על קיש, אבל כל הפרס הזה כבר פוליטי למדי ולדעתי גובל בבדיחה. לא חלילה שאין זוכים ראויים לפרס, אבל הפרס רק לאחרונה ניתן לרב יצחק יוסף (אני מנחש שאז קיש לא התנגד...), הרב שאמר: "שבט לוי פטור מגיוס לצבא. אם יכריחו ללכת לצבא - ניסע כולנו לחוץ לארץ, נקנה כרטיסים ונלך לשם. כל החילונים האלה לא מבינים שבלי הכוללים והישיבות לא הייתה הצלחה לצבא - החיילים מצליחים רק בזכות בני התורה". ויש גם: "לפי ההלכה לגויים אסור לגור בארץ, כי שלטון תקיף יותר היה שולח אותם לסעודיה, וכי הסיבה שבגינה חיים בישראל גויים היא כדי לשרת את היהודים". ולא רק את הערבים צריך להעיף מכאן גם את העולים מרוסיה: "יש כאן בארץ הרבה הרבה גויים. חלק מהם הם קומוניסטים, עוינים את הדת, שונאי דת. הם לא יהודים בכלל, גויים, ואחר כך מצביעים למפלגות שמסיתות נגד החרדים. בשביל זה העלו אותם פה לארץ. הם גויים גמורים". ומצד שני, הפרס לאילוז משקף את ההצלחה האדירה שלה בתחום הסוציולוגיה, וזה בעיקר מעיד על התחום. מוזמנים לנסות לקרוא את ההגיגים שלה שנקראים מחקר. בסמינר בכלכלה זה לא עובר ובצדק. פטפוטים על רגשות והאשמת הקפיטליזם בכל מה שרע. (לבקר את הקפיטליזם ואת הכלכלנים, גם מתוך חוסר הבנה מוחלט של מה זה כלכלת שוק ומה כלכלנים עושים, זה תמיד מתכון להצלחה...) הנה למשל משהו שכתבתי בפוסט בתגובה לטור שלה בעיתון הארץ לפני כחמש שנים: אווה אילוז רוצה להזכיר לנו שלא טראמפ ולא נתניהו המציאו את עידן הפייק ניוז והתעלמות מכללי הלוגיקה. אצל הסוציאליסטים זו מסורת ארוכת שנים. בטור ארוך ומייגע (כהרגלה) בעיתון הארץ היא למעשה טוענת שעידוד הצמיחה הכלכלית הוא על חשבון רווחת הציבור ומוכנות הממשלה להתמודד עם משברים, אם הצלחתי להבין את כוונתה בים המלל דל הקוהרנטיות. מסקנה הפוכה לחלוטין מהעובדות ומההיגיון. כך היא כותבת: "ניתן להרחיק ולומר שהחוזה הלא כתוב בין מדינה מודרנית לאזרחיה מבוסס על יכולתה להבטיח להם ביטחון ובריאות. המשבר הנוכחי מפנה את הזרקור אל שני דברים הפוכים: האחד, שהחוזה הזה, במקומות רבים בעולם, כולל ישראל, הופר מזמן על-ידי המדינה, שייעודה הפך להיות הגדלת היקף הפעילות הכלכלית, הוזלת עלויות העבודה, עידוד מיקור חוץ והעברת פסי ייצור למדינות אחרות (בין היתר של מוצרים רפואיים חיוניים) והסרת הפיקוח מבנקים וממרכזים פיננסיים ותמיכה בצורכי התאגידים. התוצאה היתה, בין שבאופן מתוכנן ובין שכברירת מחדל, שחיקה יוצאת דופן של המגזר הציבורי." "נתניהו וממשלותיו הזניחו באופן מעורר אימה את מערכת הבריאות. להזנחה זו יש שתי סיבות: ראשית, כי נתניהו הוא ניאו-ליברל בלב ובנפש, המאמין בחלוקה מחדש של כספים ממשאבים קולקטיביים לעשירים בצורה של הפחתת מיסים. ושנית, מכיוון שכשותף לקואליציה של מפלגות חרדיות הוא נכנע לדרישותיהן, ומינה שר בריאות שאינו רק חסר כל ידע רפואי, אלא גם כזה שמזלזל בחשיבה מדעית (באיזו מדינה מעז שר הבריאות לומר שמגפה תירפא בעזרת המשיח?). תקציבים אדירים הועברו למוסדות חרדיים ולמפעל ההתנחלויות, בעוד שמערכת הבריאות נותרה מאחור ושכר הצוותים הרפואיים הצטמק בהתמדה." הטענות שמערכת הבריאות נותרה מאחור מבחינת התקציבים, ושכר הצוותים הרפואיים הצטמק בהתמדה, עומדות בסתירה בוטה לעובדות. וכמובן שעל-פי אילוז הקפיטליזם ואי השוויון הם מקור הרע ועליהם להשתנות. למה? מה הקשר? לא ברור... כך היא כותבת: "הקפיטליזם נטול הרגולוציות שהכרנו בעשורים האחרונים הכתיב את היגיון הפעולה שלו למדינה. הוא היטיב עם העשירים ויצר אי-שוויון מטריד. כעת לא תהיה לו ברירה אלא להשתנות." וקצת קשקשת חסרת פשר: "בעלי הון קיבלו את המשאבים שמספקת המדינה - חינוך, בריאות, תשתיות - כדבר מובן מאליו, בלי להבין שניצול של משאבים אלה ללא תמורה בסופו של דבר ישמוט את הקרקע מתחת לרגליהם". ובסוף, כמו אצל כל הסוציאליסטים, הפוליטיקאים השולטים בממשלה משתמשים בכספי ציבור בצורה מחפירה ולכן צריך לתת להם לשלוט על נתח גדול יותר. אילוז רוצה עוד יותר כוח לנתניהו וממשלתו: "אנחנו נצא מהמשבר הזה, בזכות עבודתם ההרואית של רופאים ואנשי צוות רפואי וחוסנם של האזרחים. מדינות אחדות כבר יוצאות ממנו. אך האזרחים יצטרכו לשאול שאלות נוקבות, לדרוש דין וחשבון ולהסיק את המסקנות הנכונות: המדינה, פעם אחר פעם, התגלתה כישות היחידה המסוגלת לנהל משברים בקנה מידה גדול שכזה. צריך לחשוף את הבלוף הניאו-ליברלי." אבל האמת היא שרק קפיטליזם וממשלה שאינה גדולה מידי, כפי שהשוודים למדו הטיב בשנות ה-70, יכולים לייצר את המשאבים הנדרשים למדינת רווחה, כולל היכולת להתמודד עם משברים. אז איך הופכים את הקפיטליזם (כלכלת שוק המבוססת על יוזמה פרטית וקניין פרטי) לדבר נורא? משתמשים במלה ניאו-ליברליזם... וואו. מפחיד.