שישה שבועות לפני מתקפת שבעה באוקטובר - סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי: "אנו מדברים על עימות קרוב. חובה להתעמת איתם בנקודת הזמן הנוכחית; נכנסנו לשלב של הכרעת הסכסוך; [ההתנגדות] נכס אסטרטגי והיא מוכנה לנהל את המערכה הגדולה והכוללת אשר תשנה את המשוואה באזור." בראיון מקיף ב-25 באוגוסט 2023 לערוץ הטלוויזיה הלבנוני אל-מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה, הציג סאלח אל-עארורי (صالح العاروري), סגן מנהיג חמאס, את הערכת המצב של חמאס ביחס לישראל, ההכנות לעימות הכולל נגדה בתיאום עם חזית ההתנגדות ואופי המערכה הצפויה. להלן קטעים מדבריו של עארורי: "זו ממשלה ואליטה [ישראלית] שולטת [המתאפיינת] בגזענות ובפשיזם, ואני סבור שהם ירסקו את הישות [הישראלית] הזו, יגרמו להרס יחסי החוץ שלה, לפילוג פנימי ולתבוסה בשטח... הממשלה הזו והקבינט המצומצם שלה שוקלים מספר צעדים, אשר יביאו למלחמה כוללת באזור ולמלחמה אזורית... יש המעוניינים בה [במלחמה כוללת] ויש אשר שוקלים צעדים שיביאו אליה... יש בקבינט החושבים על [יצירת] עימות שבאמצעותו יגרשו את העם הפלשתיני, ויש החושבים על צעדים אשר יביאו בוודאות לעימות רחב באזור, כלומר אלה אשר חושבים לשים את היד על מסגד אל-אקצה ולחלק [את השימוש לפולחן בו] על-פי מפתח של מקום, יודעים כי הדבר יביא לסכסוך ולמלחמה אזורית... ואלה אשר חושבים אפילו על חיסולים יודעים שהדבר יביא או עשוי להביא למלחמה אזורית... "ברצוני לומר, כאשר אני חותם את הנושא הזה, כי אם נגיע לעימות כולל, ישראל תובס תבוסה ללא תקדים בתולדותיה. אנו בטוחים בכך, ותיכפה עליה מציאות חדשה, והכל ישתנה [ובכלל זה] - מעמדה, התפיסה של העולם כלפיה והתמיכה בה כפרויקט של המערב, והביטחון העצמי ויכולתם להמשיך לאור הפילוג החד מאוד בפנים החברה הזו, וכן אלה אשר תולים בהם תקוות באזור כאן שהם עשויים להיות הערובה והמגן [עבורם], הכל ישתנה... "נכנסנו לשלב של הכרעת הסכסוך הזה. קיימת ממשלה שלה תפיסה, ולה כלים [למימושה], והיא ביצעה את כל ההכנות [בנייה] הנדרשות לממש את התוכנית שלה, שהיא הכרעת הסכסוך באמצעות ייהוד הגדה המערבית באמצעות מיליוני מתנחלים, שחלקם נמצאים כעת, וייהוד ירושלים, והשליטה על מסגד אל-אקצה, ולאחר מכן, פעילות לגירוש העם הפלשתיני בין אם באמצעות יצירת מאבק או עימות באזור או באמצעות הלחץ עליו או באמצעות עסקות מפוקפקות באזור... "אנחנו ניצבים בפני מבחן סופי וקצר טווח, [תוך] שנתיים, שלוש [שנים] לכל היותר תסתיים הסוגיה הזו, ולכן אין לנו אפשרויות להתמודד עם הסוגיות הללו בטווח הארוך, ולא הבינוני. אנו לא נגרום לדחייה ב[התפתחות] הסוגיות האלה [הגידול באוכלוסייה היהודית באיו"ש] אם לא נתמודד עם ההתנחלות. כיום הם [המתנחלים] 850 אלף בגדה המערבית. [אם] אנו נתמודד איתם בעוד שנתיים הם יהיו שני מיליון מתנחלים, ו[אם] נתמודד איתם [בעוד שנתיים] הם כבר ישתלטו על ירושלים ומסגד אל-אקצה, ו[אם] נתמודד [בעוד שנתיים] הכיבוש יהיה בכל בית, ולכן חובה להתמודד איתם היום. חובה להתמודד איתם כעת. "אנו מדברים על עימות קרוב. חובה להתעמת איתם בנקודת הזמן הנוכחית. העימות הזה הוא בראש ובראשונה [חובה] מיידית על בני העם הפלשתיני בגדה המערבית וירושלים, לאחר מכן [העימות] יתרחב וידרוש [השתתפות] של [גורמים] נוספים עד אשר נגיע לעימות הכולל שבו נכריע בו את המערכה... "המלחמה הכוללת הפכה לעניין שאין מנוס ממנו, ואנו סבורים שהיא נחוצה, אנו רוצים בה. אנחנו, ההתנגדות, ציר ההתנגדות, עמים [ערביים ואיסלאמיים], העם הפלשתיני, האומה [האיסלאמית] רוצים את המערכה הכוללת הזו. אנחנו איננו מדברים עליה [על המלחמה] בתקשורת בפומבי. אנו דנים בה בחדרים הסגורים. אנו נפגשים עם כל המרכיבים [השותפים ל] המערכה הכוללת, וכולנו דנים בה. אנו דנים בתרחישיה ובפוטנציאל שלה, ואנו משוכנעים שאנו יכולים, [מתקן] לא יכולים, אלא בוודאות, נשית עליהם תבוסה... "אנו משוכנעים, כי הישות [הישראלית] הזו, בכנות, אם תפתח עימות כולל, המרחב האווירי שלה ייסגר, וייסגר הים עליה, והיא לא תוכל לחיות ללא חשמל, ללא מים, בלי תקשורת, [ובמצב של] עוצר. גלגלי הכלכלה ייעצרו במערכה פתוחה שסופה אינו ידוע. אנו יכולים לעשות את כל זה [שצוין לעיל]. כל כוחות ההתנגדות יכולים לעשות זאת כדי לשנות את המצב הזה, שינוי אמיתי... "ההנהגה הקיימת היום [האחראית על] קבלת ההחלטות נבדלת אפילו מההנהגה המקצועית בצבא ובמנגנוני הביטחון. היא נבדלת ממנה אפילו בהרכבה ובהיסטוריה שלה. [ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל] שרון בא מהפיקוד על הצבא וגם [ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק] רבין. כיום, ההנהגה הפוליטית, חלקה לא שרת אפילו בצבא שירות צבאי, אפילו שירות [צבאי] לא שרת. לכן, הם הולכים על-פי האמונות והרעיונות שלהם הנשלטים על-ידי קיצוניות אידאולוגית מבלי שהם מכבדים את ההחלטות והעמדות וההערכות המקצועיות, והם יבצעו את הטעויות האלה אשר יהרגו אותם... "אנחנו בעזה, המקום אשר אנו נמצאים בו, אחראים על ניהולו. ההתנהלות שלנו בשטח מאשרת את תפישתנו, כלומר אנחנו לא נהפוך, בחיי אללה, לישות המחפשת אחר [מימוש] אינטרסיה. אנו [בעזה] בונים כוח התנגדות. לכל ארגון פוליטי בעם הפלשתיני יש צבא לוחם בעזה, על בסיס קבלת התפישה שלנו. ואם אנו היינו מחפשים אחר [מימוש] האינטרסים שלנו, הפעילות שלנו הייתה אחרת. מדי יום ההתנגדות מפתחת את כוחה, ומדי שנה או שנתיים היא מתעמתת עם הכיבוש. [ההתנגדות] היא נכס אסטרטגי והיא מוכנה לנהל את המערכה הגדולה והכוללת אשר תשנה את המשוואה באזור... [שאלה: כיצד רואה השייח’ סאלח אל-עארורי את האזור הזה ואת תנועות ההתנגדות בו?] "העתיד שייך לעמים של האזור, ואיש לא יוכל לצעוד בניגוד להיסטוריה ולהשתלט על רצון העמים האלה. העתיד שייך להתנגדות והעתיד לשחרור פלשתין, ברצונו של אללה, ואין הדבר רחוק מהשגה]. אני רואה לפנינו שלב קרוב [תקופה קרובה] במהלכו ננהל מערכה קשה, קשה, ואולם תוצאתה תהיה גדולה [בהשלכותיה] על המצב בפלשתין באופן חסר תקדים, ועל המצב באזור בכללותו, ועל מעמדה של הישות [הישראלית] הזו בעולם ובאזור, ועל התפישה על עתידה [של ישראל]". [סימוכין1]