התמונות מהבקו"ם של אנשי הפלג הירושלמי תוקפים צעירים חרדים שמגיעים להתגייס מקוממות בכל יום - ובעיקר כשהן מגיעות רגע לפני יום הזיכרון. אבל להתמקד בקומץ המתפרעים האלה זה להחמיץ את העניין. הבעיה האמיתית היא לא הקיצוניים, אלא הרוב המכריע מקרב הצעירים החרדים שממשיך להשתמט בשקט. האלפים שמתעלמים מצווי ההתייצבות ומקבלים לכך גיבוי מלא מההנהגה הפוליטית והרבנית שלהם.
השר משה ארבל מש"ס, למשל, יצא נגד "הפרחחים" שמפגינים, אבל בחר היום שלא התייחס למיעוט המתייצבים מקרב מקבלי הצווים החרדים.
מיטב בנינו ובנותינו מסכנים, ולעיתים אף מקריבים את חייהם כבר שנה וחצי בלחימה קשה ומתישה. לוחמים וחיילי סדיר נוספים גילו עכשיו שהמדינה מאריכה להם את השירות בארבעה חודשים נוספים. ובינתיים - במציאות מקבילה - בני גילם החרדים לא רק שאינם מתגייסים, אלא גם ממשיכים ליהנות מהטבות מפליגות ונהנים מתקציב המדינה לשנת 2025 שהוא הכי נדיב למגזר החרדי מאז קום המדינה.
במקום לחוקק חוק שינציח את חוסר השוויון, הגיע הזמן להפעיל סנקציות אפקטיביות, בדגש על שלילת הטבות כלכליות, כלפי אלה שאינם מתייצבים. קידום השוויון בנטל הוא החובה הבסיסית שלנו כלפי הלוחמים הסדירים והמילואימניקים שממשיכים להילחם במציאות של מחסור ופערי כוח אדם.