בואו ננסה להבין מה עובר לראשי השב"כ לדורותיהם בראש. נדב ארגמן, יורם כהן, רונן בר, אותם ראשי שב"כ שפתחו במקהלה את חרצובות לשונותיהם, עם טינופת מפה עד הודעה חדשה נגד ראש הממשלה. את עבודת האיסוף עשינו, הטינופת מונחת לפנינו, אז מאיפה זה בא להם? מדוע זה בא דווקא מדוע משורות השב"כ?
כל הרפש שהוציאו החוצה ראשי השב"כ מעיד על נושאים שלדעתם מכתימים את ראש הממשלה, אותו ראש ממשלה שעימו עבדו, וככל שהם מאמינים באמת שהנושאים האלה מכתימים אותו, היכן הם היו עד היום? והרי תמיד יש פערים בין ראש המערכת ובין גופי הביטחון. ראש המערכת יכול לצפות ל-X ואז גופי הביטחון עשויים להעיר לו על תיאבון רב מידי, מאזנים אותו, ומציעים לו Y. אם הם בכל זאת נדרשים לבצע נושאים שלא עוברים אותם, מחובתם לשים את המפתחות. אך כפי שאני מבין, תמיד נמצאה הנוסחה איך לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה.
על-מנת להוציא רפש פנימי, הוצאה שהיא ספק לגיטימית, חייבות להיות עילות מאוד רציניות. אפשר לומר הרבה על ראשי השב"כ לשעבר, אך ודאי לא נכון לומר שהם אידיוטים, אם הם מכבסים כביסה בחוץ, ומנסים לנקות לכלוך שהם היו שותפים להיווצרותו, וכל ההישג שלהם יהיה דחייה של כמה שבועות בהצרחת ראש השב"כ, יש לכך סיבות כבדות משקל והסיבות האלה חייבות להיות מונחות לפנינו מתחת לפנס, פילות בחדר, אז בואו נמצא אותן.
בואו נסכם את העובדות, בואו נסכם את תוצאות האיסוף, ומשם נעבור להערכה:
- ראשי שב"כ מלכלכים תוך שימוש במידע פנימי מתוך הארגון.
- רונן בר יוחלף, אם לא היום מחר ואם לא מחר אז מוחרתיים.
כמה ימים של עיכוב אינם מוקד העניין, בגלל כאלה ימים לא שולפים סכינים. מהי אם כן הסיבה לשליפת הסכינים?
1)
אינטרס פוליטי
2)
השפעה על בחירת מחליפו של רונן בר
אינטרס פוליטי
האינטרס הפוליטי ברור ומובהק, יש ויכוח פוליטי בין ראש הממשלה למרבית ראשי השב"כ. השירות מקלקל אותם, במהלך השירות הם נמצאים קרוב מידי לערבים, מתבלבלים ושוכחים לדעתי את האינטרס היהודי שלהם. אפילו יום השואה לא מזכיר להם את האינטרס היהודי שלהם. הם שופטים לחומרה את נערי הגבעות ונוהגים לקולא עם נערי הקפלן, בקיצור, מה שקורה בימים אלה הוא ניצול מידע פנימי של הארגון, אשר במדינת חוק היה מטופל על-ידי רשויות החוק לצרכי מאבק פוליטי, אך לצערנו אנו במדינת צחוק, כי גם היועצת המשפטית לממשלה מהווה חלק מהקליקה הקלוקלת הזו.
השפעה על בחירת הראש הבא
לדעתי אין כל ספק שסיבה מרכזית להתנהגותם היא ניסיונם להשפיע על בחירת הראש הבא. בנימין נתניהו יביא בן אדם מבחוץ והם רוצים את האנשים שלהם מבפנים, כי אדם מבחוץ ינתק אותם מצינור החמצן, צינור הנותן להם קשר והשפעה משמעותיים בארגון, ומשם קשר והשפעה במדינה ובעולם (המהווה עבורם גם מקפצה פוליטית ככל שיחפצו בה).
נתניהו מבין כמו רוב מכריע בציבור, שאחרי הכשל הנורא של ה-7.10 ומה שקדם לו, חובה לבצע פריש-מיש בארגון, חובה לנער אותו מהמסד עד הטפחות, ואיש מבפנים לעולם לא יצליח, ממש כפי שנדרש אחרי רצח רבין, וספק אם הארגון מחדש אז עלה יפה כי אינני יכול לשפוט אם עמי איילון שאב את הארגון לקרבו או נשאב אל תוכו של הארגון, על קלקוליו.
יש חוק, את החוק אינם יכולים לשנות, אז הם עוקפים את החוק במלחמת התשה נגד נתניהו ונגד המדינה ושלמותה, העיקר לא לאבד את מקור העוצמה שבידם, העיקר לעקר מנתניהו, מהממשלה, מהוועדה למינוי בכירים את סמכותם שבחוק לקבוע בעצמם מי יהיה ראש השב"כ הבא.