במסע של דונלד טראמפ במזרח התיכון, תוך דילוג על מדינת ישראל, היינו עדים לקידום של סדר אזורי, שהכסף ורק מה שיותר כסף הוא הכוח המניע. ארה"ב של דונלד טראמפ מדברת היום בשפה אחת בלבד והיא הכסף.
הכסף, ובעיקר הכסף הגדול, זקוק לסביבה יציבה, שקטה, רגועה ומלחמה בעזה סותרת את צרכיה של ארה"ב לטריליונים צבועים בכסף.
בעוד שאנחנו שבויים במהלכים שניווטו את בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, מתרחשת במזרח התיכון למול עינינו דרמה כלכלית-מדינית, שבתוכה המעמד האסטרטגי של ישראל באזור קרס לחלוטין. האינטרסים האישיים והגלובליים דחקו הצידה את ההסדרים עליהם חלם נתניהו והיה בטוח שארה"ב שותפה להם.
בדרמה המדינית, הביטחונית והכלכלית, המתרחשת היום במזרח התיכון, המעמד האסטרטגי של ישראל נחלש, וההיחלשות נזקפת לחובתה של ממשלה, בה בצלאל ואיתמר הובילו את בנימין נתניהו.
דונלד טראמפ הבהיר לישראל, שהסלמה עם החותים ומראות ההרס והרעב במלחמה הנמשכת בעזה מהווים עול אסטרטגי על ארה"ב, וממשלת ישראל של היום היא נטל והסתיימו הימים שהיא הייתה נכס.
ארצות הברית של דונלד טראמפ מכתיבה התכנסות למציאות חדשה, הכוללת גם חידוש הסכמות והסכמים עם אירן והקמת קואליציה אזורית. הקואליציה, שארה"ב מנווטת אותה, מקדמת מהלכים שישראל נמצאת בחוץ. ההסדר החדש שבונה ארצות הברית מאיר פנים לעבר קטר, ערב הסעודית, האמירויות, הסורים והטורקים.
זה סדר חדש של איתנות כלכלית, שזקוק בדחיפות ליציבות ולנורמליזציה. אין מקום למלחמות, יש מקום לדפוסי חיים של פשרות ללא מלחמות.
מצער, שישראל אינה נמצאת בסדר החדש. בארה"ב הוחלט שאין צורך שראש ממשלת ישראל יסב לשולחן האסטרטגי עם טראמפ ומנהיגי ארצות ערב. כך הגענו, שלנתניהו חשוב להסב לשולחן עם בן-גביר וסמוטריץ', שבמנשרים המשיחיים שלהם הם עוד עלולים גם לסכן את הסיוע הביטחוני, שמקבלת ישראל כל שנה בסך 3.8 מיליארד דולר.
נתניהו התיימר והתהדר כי הוא, ורק הוא, יכול לתמרן את דונלד טראמפ. היום מוכח, שנתניהו מופעל על-ידי עוצמה מניפולטורית גדולה ממנו שמשכנה בבית הלבן. נתניהו השלה אותנו כי הוא זה שיכתיב את סדר היום, אך למעשה אין לו שליטה על מהלכים הנכפים עליו, ולמעשה הוא מסכן את מדינת ישראל, כשישראל היא מחוץ לסדר המדיני החדש ושקועה יותר משנה וחצי במלחמה שאין רואים את סופה.