בנימין נתניהו שופך שמן במקביל על שלוש מדורות: המשבר ההומניטרי בעזה, אובדן התמיכה האירופית בישראל והמשבר החוקתי סביב השליטה בשירותי הביטחון, בצבא ובבתי המשפט – אומר אקונומיסט בכותרת הראשית של האתר (28.5.25). הלחץ על ישראל ומוסדותיה כמעט בלתי נסבל, וקרוב לוודאי שהוא קרוב לשיאו. אבל לא ברור האם השיא יגיע בדמות פלישה חוזרת לעזה, אשר תמוטט את בריתותיה של ישראל ותקרע את הצבא והחברה, או בדמות הפסקת אש שתחרוץ את גורלו הפוליטי של נתניהו.
צה"ל שולט כיום ב-30% מהרצועה; התוכנית היא להשתלט על 75% ולדחוק את שני מיליון הפלשתינים ל-25% הנותרים, במטרה לחסל סופית את חמאס. הבעיה היא שהדבר כרוך באסון הומניטרי, אותו רוצה ישראל למנוע באמצעות העברת סיוע בלא שחמאס ישלוט בו. קבוצות סיוע אומרות שהתוכנית רחוקה מלהספיק.
אירופה, שבגדול תמכה במלחמה אחרי 7 באוקטובר, מחשבת מסלול מחדש. בריטניה השעתה את מו"מ הסחר; 17 ממדינות האיחוד האירופי, שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, מבקשות לבחון מחדש את ההסכם עימה. נשיאת הנציבות, אורסולה פון-דר-ליין, כינתה אתמול את מותם של אזרחים בעזה "מתועב". קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, תומך אדוק של ישראל, אמר שההתקפות שוב אינן מוצדקות. גרמניה, אשר סיפקה לישראל שליש מהרכש הצבאי בשנים 2024-2020, עלולה להטיל אמברגו. אבל הבית הלבן חסר נוחות: דונלד טראמפ אמר ש"צריך לעצור מהר ככל האפשר את המצב הזה".
דוד זיני הוא "גנרל משיחיסט"
אקונומיסט מגדיר את דוד זיני "גנרל משיחיסט" ומזכיר, שנתניהו מנסה להאשים את השב"כ וצה"ל באחריות ל-7 באוקטובר. זיני ילהיב את ה"בייס" הימני-קיצוני של נתניהו; אפילו מפקדיו בצה"ל רואים אותו – נצר למשפחה רבנית-לאומנית – כמשיחיסט. לאחרונה הזהיר זיני מפני "כוונתם של מוסלמים רעים להרוג יהודים טובים מאז לידתו של ישמעאל ועד הודעה חדשה". אקונומיסט מזכיר את הציטוט המיוחס לזיני, לפיו בישיבת מטכ"ל הוא התנגד לעסקת חטופים בנימוק ש"זוהי מלחמת נצח". כראש השב"כ יהיה לו תפקיד בקביעה אלו אסירים תשחרר ישראל במסגרת עסקה.
עוד מזכיר העיתון, כי נתניהו עומד בפני חקירה נגדית במשפטו בשבועות הקרובים [אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים, היא תחל ביום שלישי הבא – א.ל]. בעבר ניסה נתניהו לגרום לשב"כ להגביל את הופעותיו בבית המשפט "מסיבות ביטחוניות" [לפי טענתו של רונן בר – א.ל]; ראש חדש לארגון עלול להיענות לבקשות כאלה.
האירוע גם מצביע על קרע בין בכירי מערכת הביטחון. נתניהו לא הודיע לרמטכ"ל אייל זמיר על מינויו של זיני, ואילו זמיר מצידו הצהיר ש"זו איננה מלחמה אין-סופית". הוא התעמת עם הממשלה כאשר טען, שהצלת החטופים והסיוע ההומניטרי קודמים להשמדת חמאס. אפילו אם מינויו של זיני יימנע מסיבות משפטיות, אקונומיסט סבור שנתניהו להוט לקרב זה כדי להסיח את דעתם של הישראלים המותשים מהמלחמה ולשלהב את ה"בייס" שלו במאבק נוסף בין הממשלה והממסד המשפטי.
נתניהו יודע שההרחבה הבלתי-פופולרית של המלחמה לא תשיג את מטרותיה ותוביל לקרע עם אירופה וכנראה גם עם ארה"ב. הוא גם יודע שהחלופה – הפסקת אש – כנראה תביא לסיום השותפות עם הימין הקיצוני ותוביל לבחירות. נתניהו תקוע בדרך ללא מוצא והפתרון שלו הוא להצית עוד משברים. הוא סבור שייצא וידו על העליונה, אך מסתכן בכך שימצא את עצמו יושב על ערימה של אפר, מסיים אקונומיסט.