אחרי הפעלת מתחמי חלוקת המזון באמצעות חברה "אמריקנית" (שישראל עומדת מאחוריה ומממנת אותה) הגיע הזמן שהממשלה תסיר את המסכה, ותקים מפקדה מיוחדת של צה"ל/מתפ"ש לחלוקת הלחם והמים לעזתים. מנגנון חלוקת המזון חיוני למיטוט השלטון האזרחי של חמאס, ולא יכול להיות תלוי בחברת קש. צה"ל צריך לתפוס באופן גלוי ופומבי את השליטה האזרחית ברצועת עזה. הדברים יפים גם ביחס לחלוקת הנשק למיליציה "הכוחות העממיים" בהנהגת יאסר אבו שבאב. צה"ל חייב לבסס שליטה ביטחונית ברצועה כולה לפני שהוא מפריט אותה לידי קבלני ביצוע פלשתינים.
לאור ההצלחה (הצפויה מראש) של השינוי מאסטרטגיית "הכניסה ויציאה" הכושלת של גלנט והרצי לאסטרטגיית "השתלטות, החזקה וטיהור" של כ"ץ וזמיר, שמסבה לחמאס אובדן מצטבר של שטחים ויכולות, הגיע הזמן שהממשלה תחליט אם בכוונתה לכבוש את הרצועה כולה - משום שזו הדרך היחידה שבה אפשר להשיג את השמדת היכולות הצבאיות של חמאס. אם זו אכן כוונת הממשלה, עליה להכריז על כך בפומבי ולהכניס את כל האוגדות המתמרנות לרצועה עד לכיבושה המלא ולהשמדת חמאס הצבאי. אולם, אם הממשלה לא מתכוונת לכבוש את הרצועה, עליה להתקדם לעסקת חטופים בשלב אחד שבה ישראל תסיים את המלחמה ובתמורה חמאס יחזיר את כל החטופים, החיים והמתים, תוך שבוע.
באופן אישי, אני סבור שבגלל המחדל האסטרטגי של בנימין נתניהו, גלנט והרצי שבזבזו חודשים ארוכים בדשדוש חסר תכלית ברצועה, ישראל תתקשה בעת הנוכחית להמשיך במלחמה עד הכרעה, אם בשל ההידרדרות במצבה הבינלאומי של ישראל, אם בשל שחיקת המילואים ואם בשל הירידה בתמיכת העם בהמשך המלחמה. לפיכך, אני תומך בניצול ההישגים הטקטיים של החודשים האחרונים כדי להתקדם לעסקת חטופים בשלב אחד, ואז להתכונן למערכה הבאה שבה ישראל תפעל להכריע את חמאס - ובמהירות. אחרי יותר מ-600 יום מאז תחילת המלחמה, הגיע הזמן שהממשלה תודיע באופן ברור כיצד ישראל מתכוונת לסיים את המלחמה.