אחד המאפיינים הבולטים בכהונתו השנייה של דונלד טראמפ הוא התזזיתיות: קביעת מסלול ואז מעבר לאחר לגמרי, לעיתים יותר מאשר פעם אחת. כעת הדבר בולט בגישתו כלפי המלחמה בין אירן לישראל, מציין וושינגטון פוסט. הנה כמה דוגמאות מהשבוע האחרון. בפסגת G7 בתחילת השבוע התנגד טראמפ להודעת הסיכום בנוגע למזרח התיכון, אשר כללה קריאה ל"הרגעה נרחבת יותר בעימותים". לאחר מכן הוא חתם עליה. היה זה מקרה נדיר של שיתוף פעולה בינלאומי מצידו. מצד שני, ארה"ב הצביעה לאחרונה נגד החלטה באו"ם שגינתה את רוסיה על הפלישה לאוקראינה – לצידן של רוסיה עצמה, קוריאה הצפונית וקומץ ידידות של הקרמלין. הממשל מאיץ את גירושם של מסתננים, אוסר אותם במקומות עבודתם ובבתיהם – בהיקף חסר תקדים. כדי להשיג את מטרת הגירוש הנרחב, עליו להתמקד במקום בו מצויים רובם: במשקים ובתעשיית המזון. הממשל החל לבדוק מקומות אלו, אבל בשבוע שעבר הוצאה הנחיה שלא לפשוט על משקים וענף האירוח. טראמפ נימק זאת בכך שהללו טענו שמדיניותו שוללת מהם עובדים ותיקים וטובים, שאין להם תחליף. השבוע ניתנה הוראה כן לפשוט על עסקים חקלאיים, מלונות ומסעדות, למרות אזהרות ולפיהן הדבר יביא לעליית מחירים ואפילו למחסור במוצרי יסוד. נראה שהלחץ לגרש 3,000 איש ביום גובר על החששות הכלכליים, אומרת דוריס מייסנר, שהייתה פקידת הגירה בכירה בממשל ביל קלינטון וכיום חוקרת במכון למדיניות הגירה. מכסות ההגירה יוצרות סתירות בין מדיניותו המוצהרת של הממשל – גירוש מסתננים אלימים – לבין הפשיטות בפועל על מי שאינם כאלה. "הבעיות גדלות במונחים של המשאבים הדרושים, ההשפעה על שוק העבודה והקהילות והסתירות שנוצרות", היא מוסיפה. דוגמה בולטת במיוחד, מציין הפוסט, היא במדיניות המכסים. טראמפ הודיע על מכסים נרחבים והשעה אותם – תוך שבוע. הוא הודיע על מכסים גבוהים יותר על האיחוד האירופי – ואז השעה אותם, והכל בתוך אותו סופשבוע. הוא החל במלחמת סחר עם סין שאיימה להפסיק את הסחר בין שני המשקים הגדולים בעולם, ואז נסוג במה שנראה כניצחון סיני. בפסגת G7 השבוע הוא שוחח עם כמה מדינות בעלות ברית עימן וושינגטון מנהלת מלחמות סחר, ולא עשה רושם שבכוונתו לסגת. "אני איש מכסים", אמר לראש ממשלת קנדה, מארק קרניי. "תמיד הייתי כזה, פשוט. זה קל, זה מעשי וזה הולך מהר מאוד". הבלבול סביב המכסים פוגע בעסקים ובתוכניות ההשקעה והתעסוקה שלהם.