ב-13 ביוני, כאשר החלה ישראל לתקוף באירן, ירד מדד סטנדרד אנד פור ב-1.6%. אך כאשר השעות חלפו, הבורסה בוול סטריט טיפסה. כעת עומד מדד זה סביב 6,000 נקודות, מרחק זעיר משיא נומינלי של כל הזמנים. תנועות אלה משקפות מנטרה חדשה בשוק: "שום דבר אינו קורה", מסביר אקונומיסט.
מקור הביטוי בפורום המקוון 4chan לפני למעלה מעשור. לכאורה, הוא ממש לא במקום בעידן של מלחמות קונבנציונאליות ומלחמות סחר. אבל שימו לב לרשימה הארוכה של אירועים שנראו משני עולם ואז נעלמו: ההפגנות בסין נגד סגר הקורונה, המרידה של כוח וגנר ברוסיה, חילופי האש בין הודו ופקיסטן. השוק ממשיך לעלות והציבור נוהר אליו, עם 20 מיליארד דולר שהושקעו בשלושת החודשים האחרונים.
טמינת הראש בחול היא אסטרטגיית השקעה מתוחכמת מכפי שנדמה. מחקר מ-1988 ניסה למצוא מה באמת מניע את שערי המניות, החל מפרל הרבור (1941) ועד צ'רנוביל (1986). החוקרים הופתעו לגלות, כי התנודתיות בסמוך לימים אלו הייתה פחות מפי שלושה מאשר בימים רגילים. לעומת זאת, כמה מהנפילות הגדולות ביותר בתולדות וול סטריט התרחשו ללא סיבה חדשותית ברורה.
איומים גיאו-פוליטיים מזוהים לעיתים קרובות עם תוצאה של הכל או לא כלום, אותה קשה לתמחר, מסביר אקונומיסט. זה נכון במיוחד באירועים ההרסניים ביותר, בהם יש סכנה למלחמה גרעינית. שווי שוק המניות בסיאול הוא 2 טריליון דולר, למרות שהמדינה עלולה להפוך לאבק בידי שכנתה. כיצד משקיע יתמחר סיכון כזה? אפילו מה שמוגדר כ"ההנחה הקוריאנית", מוסבר בתרבות ארגונית כושלת ולא בסכנה מצפון.
יתרה מזאת: שינויים בכלכלה העולמית מקטינים מאוד את מה שעבר גרם טלטלות עזות. משברי הנפט של 1973 ושל תחילת שנות ה-1990 השפיעו קשות על שוקי המניות. אבל כיום ארה"ב היא יצואנית של נפט וכך הלקוחות בה מנותקים מענייני העולם; העלייה במחיר הנפט עודדה את החיפושים וההפקה בה. מה שקורה בארה"ב הוא הדבר החשוב ביותר לשווקים העולמיים.
המומנטום בשווקים יכול להתמשך זמן רב. למניות יש נטייה לעלות לאורך זמן, כאשר הצרכנים מוציאים כסף, עסקים מפגינים יזמות וחברות גדלות. הרווח למניה בחברות האמריקניות עלה ב-250% ב-15 השנים האחרונות. כדי שלאירוע כלשהו יהיו השלכות משמעותיות, עליו לפגוע בדינמיקה הזאת. אפילו המכסים של דונלד טראמפ לא הספיקו: הרווח הצפוי למניה בחברות
S&P 500 ב-12 החודשים הבאים הוא 263 דולר, כמעט זהה לתחזית לפני "יום השחרור" בחודש אפריל.
מובן שייתכן שבדרך יש אירוע בעל ממדים שיספיקו לזעזע את השוק. אבל דומה שהכוח המכריע, גם בחודשים של מתחים ועימותים בינלאומיים, הוא זה של הקפיטליזם. החדשות שמשפיעות נוטות להגיע מהכלכלה הריאלית או מהעולם הפיננסי, לא משדות הקרב.