הודעתו של הנשיא דונלד טראמפ (19.6.25) ולפיה יחליט בתוך שבועיים האם לתקוף באירן, מוצגת בידי הבית הלבן כמתן הזדמנות לדיפלומטיה. אבל היא גם פותחת מגוון של אפשרויות חדשות לפעילות צבאית ולפעילות חשאית, סבור ניו-יורק טיימס. כעת יהיה לו זמן להחליט האם המתקפה הישראלית שינתה את הדעות בטהרן.
העסקה שדחו האייתוללות לפני המלחמה – הפסקת ההעשרה על אדמת אירן – עשויה להיראות שונה לחלוטין לאחר הפגיעה הקשה באתר נתנז והאפשרות שהאמריקנים יפציצו את פורדו. בה במידה ייתכן, שהאירועים רק יקשיחו את נחישותם שלא לוותר. אפשרות נוספת היא שמדובר בהטעיה לפני מתקפה אמריקנית קרובה.
פרק זמן זה גם מעניק לטראמפ יותר אפשרויות צבאיות, שכן במהלכו תוכל נושאת המטוסים נימיץ להגיע לאזור ולשפר את ההתמודדות עם התגובה האירנית הבלתי-נמנעת. הוא גם מאפשר לישראל להמשיך ולהשמיד את ההגנה האווירית על פורדו ולפגוע באתרי גרעין אחרים, ובכך להפחית את הסיכון למטוסים האמריקניים.
ההודעה גם משחררת את טראמפ מפעולה בהתאם ללוח הזמנים שמכתיב בנימין נתניהו. שעה לאחר הודעתו של טראמפ רמז נתניהו, כי ישראל עשויה לנצל את הזמן כדי לתקוף בעצמה את פורדו. "קבעתי שנשיג את כל מטרותינו, את כל מתקני הגרעין שלהם. יש לנו הכוח לעשות זאת", הצהיר.
האם לאירנים ישנה הגמישות הפוליטית
מומחים אמריקנים ואחרים אומרים, כי ישראל מכינה מזה שנים מבצעים צבאיים וחשאיים, במטרה לפגוע באספקת החשמל החיונית לפעולת הצנטריפוגות באתר. די בפגיעה קלה יחסית באספקה כדי לגרום להן להסתובב ללא שליטה ובכך לצאת מכלל שימוש. מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית, רפאל גרוסי, אמר השבוע, כי זה מה שאירע כתוצאה מההתקפה על נתנז.
עוד אומר הטיימס, כי ישראל בחנה מה דרוש כדי להפציץ ולחסום את מנהרות הכניסה לפורדו, ובכך ללכוד בתוכו את העובדים ולהקשות מאוד על הוצאת האורניום המועשר ממנו. פורדו הוא האתר בו אמורה אירן להעשיר את האורניום מ-60% ל-90% הדרושים לפצצה. הדלק עצמו מאוחסן באיספהן, שהייתה גם היא יעד לתקיפות ישראליות השבוע.
השאלה העיקרית היא האם לאירנים ישנה הגמישות הפוליטית הדרושה כדי לנצל את הזמן שהעניק להם טראמפ ולהימנע מהרס המתקן המרכזי האחרון שנותר בידיהם. לורה הולגייט, שהייתה שגרירת ארה"ב בסבא"א בממשל ביידן, אומרת כי כניעה מוחלטת או הפסקה גמורה של ההעשרה כנראה אינן על השולחן, לפחות כרגע. פרופ' רוברט ליטווק, מומחה לאירן, מוסיף שהאיזון הוא בין הכרה אמריקנית בדבר זכותה של אירן להעשיר אורניום לבין הסכמה אירנית לפרק את תוכנית הגרעין.
האפשרות של תקיפה באירן מעוררת מחלוקת עזה בין תומכיו של טראמפ. הבדלנים הקיצוניים – דוגמת יועצו לשעבר סטיב בנון, חברת בית הנבחרים מרג'ורי טיילור-גרין והשדר טאקר קרלסון – מתנגדים לכך בתוקף. אנשי הימין השמרני המסורתי – כולל הסנאטורים לינדזי גראהם וטים קוטון – קוראים לו לנקוט בגישה תוקפנית כלפי אירן.