2. העיתוי של הציוץ השני (29.6.25) אינו מקרי: אחרי דחיית שתי בקשותיו של נתניהו לבטל את עדותו השבוע בשל ההתפתחויות המדיניות והביטחוניות (אגב, מהחלטתם השנייה של השופטים עולה שטענות ההגנה לא היו אמת צרופה, בלשון המעטה). גם התוכן מלמד שוב שמישהו מפעיל את טראמפ ומבקש ממנו בצורה מדויקת מה לכתוב: התקפה נוספת על הפרקליטות, אך לא על בית המשפט – בדיוק כמו מכונת הרעל כאן.
נזכיר שטראמפ הוא עבריין מורשע, שחמק בעור שיניו מלתת את הדין על חלקו בנסיון הפוטש של 6 בינואר ועל עבירות חמורות בתחום הביטחון הלאומי. נזכיר גם שהאיש אינו נותן דבר חינם ושאין לו שום בעיה לבקש ואף לקבל שוחד גלוי ממדינות זרות (ע"ע: אורחים זרים במלונו בוושינגטון, מידע על ג'ו ביידן מאוקראינה, המטוס הקטרי). ועוד נזכיר, שהוא שם פס על החוקה והחוק, הכללים והנוהגים של ארה"ב, ושממשלו כבר התערב בענייניהן הפנימיים של גרמניה ובריטניה.
לא צריך להפעיל את הדמיון שעות נוספות כדי לחשוב על התמורה האפשרית שטראמפ מקבל בתחום שהכי חשוב לנתניהו: גורלו האישי. נתניהו כבר הוכיח, וממשיך להוכיח, שטובתו קודמת לאינטרסים החיוניים ביותר של המדינה. השילוב של שני האנשים האנוכיים, חסרי המעצורים והנרקיסיסטים הללו מעורר חלחלה.
3. הציוצים של טראמפ הם עוד יותר חמורים מאשר הניסיון להשפיע על משפט נתניהו ומאשר כבודה של ישראל. הם בהחלט עלולים לשמש את אויבי ישראל בהליכים בהאג. בתי הדין בהאג, ובמיוחד בית הדין הפלילי, אינם אמורים להתערב מול מדינות בהן יש מערכת משפט עצמאית ומקצועית. זהו עקרון המשלימות: הם רק משלימים את המערכת המקומית אם זו אינה ממלאת את תפקידה.
על-פי עיקרון זה, אפילו אם ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה – והיא לא ביצעה – יש לסמוך על מערכת המשפט הישראלית שתטפל בהם. זוהי אחת הסיבות לכך שצווי המעצר נגד נתניהו ויואב גלנט מהווים חריגה בוטה מעקרונות היסוד של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ונובעים בין היתר מהנסיונות לפגוע בעצמאות בתי המשפט.
כעת יוכלו אויבינו לנופף בציוצים של טראמפ ולומר: נשיא ארה"ב מתערב בהליך פלילי נגד אותו נתניהו ואומר במפורש שיש להפסיקו. מה יותר מזה מלמד על העדר עצמאות של מערכת המשפט הישראלית? לא צריך שדרישותיו של טראמפ ייענו; די בכך שהן מוצגות כדי לחזק את דורשי רעתה של המדינה. אז אולי נתניהו, מלחכי פנכתו והבייס שלו מאוד מרוצים; מדינת ישראל – ובאופן פרדוקסלי גם נתניהו עצמו – סופגים עוד מהלומה. אבל אנחנו הרי יודעים מה באמת חשוב להם.
4. גם כדי למזער את הנזק הזה, אסור שתימשך השתיקה מול הציוצים של טראמפ. לא רק כדי להזכיר שאיננו מדינת חסות ורפובליקת בננות. לא רק כדי לתת גיבוי למי שדמם נשפך בראש חוצות. לא רק כדי לחזק את מי שמנסים להלך עליהם אימים.
היום, לא מחר, צריכים להתפרסם שלושה סרטוני וידאו קצרים וחדים – לא ציוצים, לא פוסטים, לא הודעות דוברות. יצחק הרצוג, יצחק עמית ועמית איסמן צריכים להתייצב מול המצלמות והמיקרופונים ולהעביר מסר אחיד: ישראל היא מדינת חוק ריבונית ועצמאית, בה קיים שוויון בפני החוק ובה הליכים משפטיים מתנהלים אך ורק על-פי החוק, הכללים והפסיקה הישראלים. שתיקה כעת היא מתן גיבוי למכונת הרעל המקומית, להתנשאות הזרה ולשנאה הבינלאומית.