החלטת חיזבאללה לא להתערב במלחמה לטובת אירן מובנת לנוכח סד הלחצים שבו הוא נתון מבית ומחוץ. הארגון עדיין מלקק את פצעיו בעקבות התבוסה במלחמה עם ישראל, והוא חותר לשקט שיאפשר התמקדות בשיקום. לארגון עניין בשיקום פעיליו, המערך הארגוני, מעמדו הפנימי ובעיקר יכולותיו הצבאיות, והוא עוסק בכך באופן רציף, כולל על-ידי המשך הברחות הכסף והנשק (גם במהלך המלחמה נגד אירן נחשפו ניסיונות להברחת נשק דרך סוריה) אך הוא מתקשה בכך. זאת, במיוחד לאחר קריסת משטר אסד ואובדן העומק האסטרטגי והיכולת לנצל בחופשיות את המרחב הסורי להברחות, בד-בבד עם מאמצי כוחות הביטחון הלבנונים למנוע הברחות דרך המעברים הרשמיים של המדינה. מעורבות במלחמה עם אירן עלולה הייתה להוביל לגריעה נוספת בנכסיו ולהרס נרחב בלבנון ובמיוחד לאוכלוסייה השיעית בדרום המדינה, שעדיין לא השתקמה מתוצאות המלחמה. העליונות הצבאית של צה"ל והמשך הפעילות חיזבאללה מקשים על הארגון ומחמירים את מצבו. צה"ל, הטוען להפרות של הסכם הפסקת האש על-ידי הארגון, תוקף ברציפות את פעיליו ותשתיותיו, ושליטתו של חיל-האוויר הישראלי במרחב האווירי הלבנוני והיכולות המודיעיניות בחשיפת פעילות הארגון, מכבידות על מאמצי השיקום שלו. מאז כניסת הפסקת האש בלבנון לתוקף חוסלו כ-200 פעילי חיזבאללה, חלקם בעלי תפקידים מרכזיים במערכים הצבאיים, וכן נפגעו מפעלי אמל"ח ומחסני נשק. בלטה במיוחד התקיפה הנרחבת ביותר מאז הפסקת האש בדאחיה שבביירות (ב-5 ביוני), שבעקבותיה טענה ישראל, כי פגעה במתקני ייצור ואחסון של מאות כטב"מים. כפי הנראה, עיתוי התקיפה נועד "לשכנע" את חיזבאללה לא להצטרף למתקפה נגד אירן שתכננה ישראל. גם במהלך המלחמה עם אירן התמיד צה"ל בפעילותו נגד הארגון ותקף בדרום לבנון יותר מתריסר פעמים וחיסל בשבועיים למעלה מעשרה פעילי חיזבאללה (בצד חיסולו ב-24 ביוני של הית'ם עבדאללה בכרי, חלפן כספים ששימש חוליה מקשרת להעברת כספים מאירן לחיזבאללה). תצוין גם התקיפה הנרחבת (ב-27 ביוני) בעקבות נסיונות חיזבאללה לשקם אתר תת-קרקעי ברכס הבופור, ששימש לניהול מערך האש. על הארגון הופעל לחץ כבד מבית להימנע מהצטרפות למלחמה ובראש ובראשונה מצד ההנהגה הלבנונית, אשר הודיעה על עמדתה הניטרלית של לבנון. גם לאחר התקיפה האמריקנית באירן הדגישו הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה, נוואף סלאם, כי האינטרס העליון של לבנון הוא להימנע מכל התערבות. עאון אף הזכיר, כי לבנון כבר שילמה מחיר כבד על מלחמות של אחרים ולא תוכל לשאת את עלותה של מלחמה נוספת. ההנהגה הלבנונית התייצבה לצד קטר במהלך ביקורו של סלאם שם (ב-24 ביוני) וגינתה את התקיפה האירנית על הבסיס האמריקני אל-עודייד. הצטרפו לכך גם קולות המתנגדים לחיזבאללה בתוך לבנון, ביניהם חבר הפרלמנט הסוני אשרף ריפי, שצייץ (ב-20 ביוני) בזו הלשון: "לשייח' נעים קאסם אנחנו אומרים: לבנון ניטרלית, ולא תוכלו לגרור אותה בחזרה לחורבן, כשאירן נשארה ניטרלית באופן משפיל כשגררתם את לבנון למלחמה... חייהם של הלבנונים יקרים, ואם אתם רוצים להתאבד, תתאבדו לבד". ההנהגה הלבנונית הייתה נתונה ללחצים מצד גורמים מערביים ובראשם ארה"ב וצרפת, בדרישה שתפעל מול חיזבאללה למניעת התערבותו. הנושא עלה גם בשיחותיו של השליח האמריקני תומס בארק בביירות (19 ביוני), שהעביר על-פי דיווחים עיתונאיים מסר אזהרה תקיף מוושינגטון בעניין זה, ובמקביל ביקש להאיץ את הטיפול בפירוק הנשק של חיזבאללה והגורמים הפלשתינים החמושים בלבנון, הפועלים בתיאום עם הארגון.

אמנם מוקדם לסכם את השלכותיה של המלחמה בין ישראל לאירן על הזירה הלבנונית, אך כבר מסתמן, כי מצבו של חיזבאללה בעקבותיה צפוי להחמיר עוד יותר. הציר השיעי בהובלת אירן התפורר בעקבות המלחמה שכפה עליו יחיא סינוואר באוקטובר 2023, וזאת בצד התבססות משטר חדש בסוריה, שהוא עוין לחיזבאללה ולאירן ומכוון לקידום היחסים עם המערב. מדינות המפרץ (ואולי גם ישראל) הקשו על מאמצי השיקום של חיזבאללה עוד לפני מלחמת ישראל-אירן וצפוי שמגמה זו תתחזק. אירן תשאף כנראה להמשיך ולתמוך בארגון, אך כבר לפני המלחמה התקשתה בכך, ועקב תוצאות המלחמה נראה שקושי זה יגבר. זאת במיוחד אם תחווה קושי כלכלי מוגבר – ללא הסכם גרעין עם ארה"ב, שאמור לכלול הקלה בעיצומים ושחרור נכסים אירניים מוקפאים – ותיאלץ להתמקד בשיקום נזקי המלחמה באירן גופא, או אם תגיע למסקנה כי עליה לשנות את אסטרטגיה שלה מול שלוחיה. יתרום לכך (כנראה זמנית) גם חיסולו של סעיד איזדי, ראש גיס פלשתין של כוח קודס במשמרות המהפכה, שהיווה חוליית מפתח בקשר הישיר בין אירן לחיזבאללה (חיזבאללה כבר מחפש דרכים חליפיות להעברת הכספים). זאת, לאחר חיסול בכירים אירנים אחרים שעסקו בחיזוק השלוחים של אירן וקידום הרעיון הקורס של "אחדות הזירות". במקביל צפוי, כי ישראל תתמיד במהלומותיה על חיזבאללה ועל ניסיונותיו להפר את הפסקת האש ולהשתקם, ויתעצמו הלחצים על חיזבאללה לעמוד בהחלטה 1701 ובדרישה להתפרק מנשקו. כבר בימים הראשונים לאחר הפסקת האש בין ישראל לאירן נשמעים קולות ברורים יותר במערכת הלבנונית מצד מתנגדי הארגון, המבינים, כי זוהי שעת הכושר להיחלץ מהשפעתו. כך גם מצד גורמים שנמנעו בעבר מלתקוף את חיזבאללה וכיום מדברים בזכות פירוקו מהנשק, כגון המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט והמנהיג הנוצרי ג'בראן בסיל, יו"ר "הזרם הלאומי החופשי", אשר שיתף בעבר פעולה עם חיזבאללה. גם האמריקנים מגבירים את הלחץ על ההנהגה הלבנונית להתקדם במאמץ לפירוק הארגון. מפרסומים בתקשורת עולה, כי בביקורו האחרון בביירות דרש בארק מההנהגה הלבנונית לקבוע לוח זמנים למהלך ולסיימו עד סוף 2025. ההנהגה הלבנונית מצידה מתקשה לקדם את פירוק חיזבאללה מנשקו. עד כה בחרו מנהיגי לבנון לשמר את ערוצי ההידברות עם חיזבאללה ולא לנקוט אלימות נגדו, וצפוי, כי גם בהמשך הם ינקטו משנה זהירות, מחשש להידרדרות עד כדי מלחמת אזרחים נוספת ביוזמתו. הנהגת המדינה טוענת, כי תפעל לפירוק חיזבאללה בדרכים דיפלומטיות, וכדי לדחות את העימות עם הארגון – החליטה לפרק תחילה את הגורמים הפלשתינים החמושים במחנות הפליטים. אבל גם פעולה זו, שתוכננה להתחיל ב-16 ביוני, נדחתה בתירוץ של פרוץ המלחמה בין ישראל לאירן. כן נודע, כי בתגובתה להצעתו של בארק, היא דורשת קידום מהלך מדורג ומשולב שיכלול תמורות ישראליות במקביל למאמץ הלבנוני מול חיזבאללה. גם לחיזבאללה, המתנגד בתוקף לפירוקו מנשק, אינטרס לא לנכר את הממשל הלבנוני ולשמר קשרים טובים עימו, כדי להימנע מעימות אלים ולהבטיח, כי יוכל להסתייע במערכת הלבנונית להרגעת הפעילות הישראלית נגדו ולתרום לשיקום האוכלוסייה השיעית התומכת בו.

לנוכח חולשת חיזבאללה והאילוצים בהם הוא נתון, ניתן להעריך שהארגון ידבק ב"אסטרטגית ההכלה" מול ישראל ובמסגרת זו ישאף לשמר את הפסקת האש מולה. הוא יגביר את הלחצים על ההנהגה הלבנונית לדרוש מישראל ומארה"ב את הפסקת המתקפות הישראליות על הארגון ואת נסיגת ישראל מחמש הנקודות שהיא מחזיקה בשטח לבנון, המוצגות על ידו כהפרה של הסכם הפסקת האש וכעילה להמשך קיומו כמיליציה חמושה עצמאית. בה בעת, הארגון ימשיך את מאמצי השיקום וההיערכות לקראת המערכה הבאה נגד ישראל. עם זאת, מצבו הנוכחי של חיזבאללה, בצד התייצבותה של הנהגה חדשה פרו-מערבית המתנגדת לו בלבנון, כמו גם הקשיים הצפויים לאירן ולציר השיעי כולו בעקבות המלחמה עם ישראל, מייצרים חלון הזדמנויות לישראל לקידום שני אינטרסים מרכזיים שלה. הראשון: יצירת מציאות ביטחונית חדשה בגבול עם לבנון. השני: שינוי אפשרי במערכת היחסים עם לבנון. בה בעת, על ישראל להתחשב בחולשתה ובמגבלותיה של ההנהגה הלבנונית בהובלת עוון ולאמץ מדיניות זהירה וריאלית. במסגרת זאת מוצע:

• בשלב הראשון – התמקדות בשיפור המצב הביטחוני ודחייה לשלב מאוחר יותר, לאחר התחזקות המדינה הלבנונית, את קידומו של תהליך מדורג לשינוי מערכת היחסים הרשמית המדינות. חשוב לא לדחוק בהנהגה הלבנונית החדשה, המתמודדת עם קשיי פנים לא מבוטלים, להתקדם במסלול היחסים עם ישראל בטרם בשלו התנאים לכך בהקשר הלבנוני והאזורי (הצטרפות מדינות נוספות להסכמי אברהם עשויה לדחוף גם את לבנון לשינוי היחסים עם ישראל, ובעיקר אם זו תהיה סעודיב ואולי סוריה).

• כנגזרת מכך, על ישראל להתמיד בפעילות הצבאית להחלשת חיזבאללה ולמניעת שיקומו וחזרתו לדרום לבנון. זאת, בהתבסס על חופש הפעולה שניתן לה בהסכם הפסקת האש, אך תוך זהירות והתחשבות באילוציה של הנהגת לבנון ותוך מאמץ לפיתוח ערוצי התיאום עימה, בצד הקפדה על המסגרת של ועדת האכיפה המחומשת ופעילותה השוטפת (הוועדה נפגשה ב-25 ביוני לאחר הפסקה של כשלושה חודשים).

• במקביל נכון לישראל לפעול יחד עם האמריקנים מול הנהגת לבנון לגיבוש תוכנית מתואמת ומדורגת ליצירת משטר ביטחוני חדש בגבול, שתכלול בשלב הראשון את פירוק נוכחות חיזבאללה ופריסת צבא לבנון בדרום המדינה, בתמורה לנסיגה מדורגת של צה"ל מחמש הנקודות, בצד הסכמה באשר לעתידו של יוניפיל (ולא דרישה לסילוקו מיד).

• יש להימנע מהתניה גורפת של כל סיוע מערבי ללבנון בפירוקו המוחלט של חיזבאללה מנשקו, נוכח הצורך הדחוף של המדינה הלבנונית בסיוע כלכלי. התמיכה הכלכלית בלבנון תסייע לחזק את הנהגתה הפרו-מערבית, אם תופנה לקידום הרפורמות הנחוצות להסדרת המערכת הכלכלית והממשלתית במדינה וכן לדחיקת חיזבאללה, ובעיקר לשיקום האוכלוסייה השיעית הנתמכת כיום על-ידי הארגון כדי לייצר חלופה לתלותה בארגון. כן נדרש לעודד סיוע כלכלי לצבא לבנון - תוך צעדים לניקוי הצבא מהשפעת חיזבאללה - על-ידי גורמים מתונים בזירה האזורית (סעודיה, איחוד האמירויות) ובמערב, גם כדי למנוע פנייה לבנונית לסיוע אירני, טורקי או רוסי, ולצמצם את התלות הלבנונית בסיוע הקטרי.

• יש לנסות ולעודד את הממשל האמריקני להגביר את עיסוקו בסוגיית לבנון ואת תמיכתו במדיניות הישראלית ובפעילותה הצבאית, וכן לרתום אותו לסיוע ללבנון ולצבא לבנון.