3. נטרול פרויקט הגרעין
השמדתם של מוקדי ידע בתחום הנשק - סיכול ממוקד של המומחים המובילים בכל התחומים הרלוונטיים לנשק גרעיני (בפרט דיאגנוסטיקה, קרינה, חומר נפץ, MDS – מערכת נפץ מרובה).
התעשיה הצבאית - השמדת מפעלים לייצור רכיבים לפרויקט הגרעין, ובעיקר צנטריפוגות.
פגיעה ממשית במפעלי העשרת האורניום - נתנז ופורדו.
השמדת מפעל ההמרה החוזרת באיספהן. בסופו של תהליך ההמרה וההפרדה של אורניום מועשר מתקבל אורניום מתכתי. מדובר בשלב קריטי ומחייב ליצירתה של ליבת ביקוע לנשק הגרעיני (אותו כדור אורניום חלול, שבליבו מקור ניטרונים).
השמדת ארכיון הידע - עותק של ארכיון הגרעין שהיה ממוקם במרתפי בניין מפקדת פרויקט הגרעין בטהרן.
4
. גריעת מערך הטילים
מאמץ להשמדת קווי ייצור של טילים. המערך שמייצר את הטילים נפגע קשות, גם אם לא הושמד לחלוטין.
השמדת משגרים וטילים - ההישג העיקרי היה בהיבט משגרי הטילים. הושמדו יותר מ-70% מהמשגרים, מה שיוצר צוואר בקבוק. כן הושמדו או נוטרלו כ-50% מהטילים הרלוונטיים לאיום ישיר על ישראל.
פגיעה במערכת הפיקוד והשליטה - בוצעה על-ידי חיסול מפקדים ופגיעה במערכות השליטה והבקרה.
5
. הפגיעה בסמלי משטר (כחלק ממערכה להחלשת השלטון)
הפלת חומות כלא אווין. הכלא המרכזי, שנודע לשמצה ברחבי אירן, משמש את המשטר לכליאתם של מתנגדי משטר וגורמים המסכנים את יציבותו. הפלת חומותיו, שאמורה הייתה לעודד מתנגדי המשטר, נועדה לאפשר בריחה המונית של אנשים שבעתיד אולי יאיצו מהפכה. התוצאה: מהכלא נמלטו אסירים מעטים בלבד.
ת'אר-אללה - פגיעה בארגון ביטחון ציבורי הפועל-כנגד מתנגדי משטר. התוצאה: נהרגו עשרות רבות מהם, אך עדיין קיים ספק האם הארגון נחלש.
תקיפת נכסי ביטחון הפנים - פגיעה בארגון אכיפת החוק המסייע למשטרה בדיכוי הסיכון למשטר. התוצאה: הותקפו עשרות מוסדות רשמיים ומפקדות ונהרגו עשרות רבות של אנשי ביטחון הפנים. בשלב זה לא ברור ההישג המצטבר.
המערכת הכספית של משמרות המהפכה – התבצע מאמץ למנוע העברת כספים ולערער את הביטחון הכלכלי של אנשי מפתח בציר השיעי. התוצאה: מנגנון הכספים של אירן נחנק.
החלשת הבסיג' - כוחות המיליציה העממית, שתכליתה לפעול במהירות נגד ניסיון להפיל את המשטר. מחצית אנשי הבסיג' הם אזרחים שזהותם המקצועית אינה מוכרת, והם יוצרים יראה וחשש מהתקוממות בקרב האזרחים. אומנם נמנו עשרות רבות של הרוגים, אך בשלב זה לא מזוהה השפעה על יציבות המשטר.
השמדת מפקדות בטהרן - מפקדות אלו לא שירתו את גורמי אכיפת החוק, אלא היו קשורות יותר לכושר הלחימה של אירן ולפרויקט הגרעין שלה. תקיפתן נועדה לחולל תודעת נרדפות ולהמחיש את החדירוּת המודיעינית והפגיעות בלב בירת אירן. התוצאה: נראוּת גבוהה מאוד של הפגיעות, תודעת נרדפות (פינויי נכסים) ופינוי נרחב של אזרחים בסמוך למפקדות. השמדת המפקדות שירתה את המערכה, וייתכן שיהיה לה משקל רב גם ביום שאחריה.
פינוי שכונות בטהרן – נועד ליצור לחץ עקב כורח לצמצם את מספר האזרחים שייפגעו מתקיפות ישראל בטהרן (בניגוד להוראות הדין הבינלאומי). התוצאה: נוצרו פקקי ענק, הלחץ הציבורי גבר, אך לא התפתחו מהומות ומחאות רחבות היקף.