מישהו יכול להסביר לי מה בדיוק עושה בתמונה הזאת הגברת בחליפה הירוקה? הגיע הזמן שנשאל במלוא הרצינות והחומרה את השאלה, מהו בדיוק תפקידה של שרה נתניהו בניהול ענייני המדינה בכלל ובנושאי חוץ וביטחון בפרט. משום שנוכחותה (8.7.25) בפגישה בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו היא שיא חדש של שבירת נורמות ואף של חוצפה.
ארוחת הערב בבית הלבן לא הייתה אירוע חברתי אלא מדיני. זו לא הייתה סעודה ממלכתית אלא פגישת עבודה. יש לכך כמה ראיות. מלאניה טראמפ לא השתתפה בה (למרות הפרופיל הנמוך שלה, היא משתתפת בסעודות ממלכתיות); קוד הלבוש היה של פגישות עבודה (חליפות רגילות) ולא של סעודות (חליפות שחורות ועניבות פרפר); מספר המשתתפים היה קטן (ולא אולם מלא); לא היו הרמות כוס ונאומי ברכה, אלא דברי פתיחה לתקשורת; ובעיקר - זו הייתה הפגישה היחידה בין שני המנהיגים בביקור הנוכחי, כך שברור שהיא נועדה לצורכי עבודה.
לאור כל אלו, שרה נתניהו לא אמורה להיות שם. נניח אפילו שניתן היה להפריד בין האוכל לבין השיחה; מאוד לא סביר, כי הרי לטראמפ ונתניהו אין עניינים אישיים לשוחח עליהם שעה ארוכה, אבל נניח. מה קרה כאשר הגיעו לתכל'ס? היא התבקשה לצאת? לא נעים. היא הורשתה להישאר? שערורייה. אין לה שום תפקיד רשמי, היא לא נבחרה בידי איש ולא מונתה בידי איש, היא לא שותפת סוד. אסור לה להיות שם, נקודה.
כעת שימו לב מה אמר נתניהו שלשום למרגלות מטוס כנף ציון בנתב"ג. מילותיו הראשונות היו: "אני יוצא עכשיו יחד עם רעייתי לביקור חשוב מאוד בוושינגטון, להיפגש עם הנשיא טראמפ. זה הביקור השלישי שלי עם הנשיא מאז שהוא נבחר קצת לפני למעלה מחצי שנה. אני אפגש גם עם כל בכירי הממשל, עם בכירי הקונגרס משתי המפלגות, עם אישים רבים אחרים". מה שייך פה "יחד עם רעייתי"? היא לא חלק מהביקור המדיני הזה, היא לכל היותר מתלווה אליו (על חשבוננו, אבל מילא).
כידוע, זו אינה הפעם הראשונה וגם לא השנייה וגם לא העשירית. מאיר דגן סיפר שנתניהו דרש שימשיך לשוחח עימו בענייני המוסד בנוכחותה של שרה, וכאשר סירב - שוב לא הוזמן לבלפור. עוזי ארד לא יכול היה לתדרך את נתניהו בדרך לאחד מביקוריו בוושינגטון משום שהיא ישבה בסמוך. שמענו את שרה מתערבת בשידור חי ומתקנת את בעלה בנושא מספר החטופים. נתניהו הזכיר אותה בהצהרות מדיניות וביטחוניות לאורך המלחמה. אז אחת משתיים: או שהיא נמצאת במקומות שאסור לה להיות בהם ומקבלת מידע שאסור לה לקבל, או שהוא מרגיש מחויב/מאולץ לדחוף את שמה בלי שום קשר. אגב: אני לא זוכר שראינו אותה בזירות נפילת הטילים האירניים או בניר עוז, כי זה מן הסתם הרבה פחות נעים.
רבות דובר על תפיסת המלוכה של נתניהו, על דרישתו לנאמנות אישית, על כיסוי הוצאותיו האישיות מקופת הציבור, על טובות ההנאה שהוא דורש ומקבל, על יומרתו להציג את עצמו כמי שנבחר אישית (ולא כראש מפלגה) להנהיג את ישראל. אבל אפילו בחצרות מלוכה, בן/בת הזוג של המונרך לרוב אינו מתערב בניהול הממלכה. ולא שכחנו את הנסיך ממיאמי, שבחר לגור באחת הערים היקרות בעולם ולהטיל עלינו את מימון מאבטחיו. לא מדובר באנקדוטות שוליות, אלא בתפיסת עולם אנטי-דמוקרטית. הללו כנראה בטוחים שקיסריה קרויה על שמם.