ב-20 ביולי 2023, פרסם חנן גרינווד בישראל היום כתבה שכותרתה "קרע בצבא העם: מה קורה כשסרבנות מאיימת לפרק את צה"ל?" בכותרת המשנה נכתב: "שתי עצומות טלטלו את סיירת מטכ"ל השבוע: באחת הודיעו מילואימניקים על כוונתם שלא להתייצב לשירות, באחרת הצהירו חבריהם כי יתנדבו למלא את מקומם. הסרבנות הצבאית בתגובה לרפורמה המשפטית מרימה ראש ומאיימת על הלכידות בצה"ל. חנן גרינווד מביא את קולות לובשי המדים בעד ונגד, וצולל להיסטוריה של התופעה - מימין ומשמאל".

להלן קטע מהכתבה:

א', איש סיירת מטכ"ל, שמתגורר בשומרון, אומר כי הוא אינו יודע מה יעשה במקרה של מלחמה. הוא התגייס למסלול ביחידה, אך לאחר שנפצע עבר לתפקידי תמיכה במעטפת המבצעית, תפקיד שאותו הוא מגדיר כ"מאוד ייחודי, שפעיל לאורך כל השנה, במשך עשרות ימי מילואים". בחודשים הראשונים של המחאה הוא לא תמך בסרבנות, אך לאחרונה הודיע למפקדיו כי לא יגיע למילואים. "לא האמנתי שהמציאות תגיע למצב שבו אצטרך לפגוע בדבר היקר לי כמעט מכל. אני מקריב קורבן מאוד יקר לליבי כדי לזעוק את הזעקה הזו. אני אומר את זה וכואב לי. נלחמתי בשנה שעברה להאריך את המילואים שלי, כי רצו שהוותיקים יפנו את מקומם לצעירים, התחננתי לבצע עוד פעילות מבצעית אחת, ועכשיו אני עוזב. "אני חייב לומר עם יד על הלב שבסיטואציה של מלחמה אני לא יודע מה אעשה, אבל ככל שמדובר בשירות המילואים הסדיר והיומיומי אני משעה את התנדבותי. אני לא מבין את הטענה של אלו שאומרים לי שאני עובר את הגבול. אני לא קיבלתי החלטה כי יאיר לפיד אמר לי לעשות אותה, זו החלטה אישית שקיבלתי על בסיס ההבנה שהמדינה הולכת לתהום. לך לראש הממשלה ותשאל למה הוא לא עוצר את העסק הזה. למה במקום זאת מצפים מהאזרחים לשבת בצד, בזמן שהמדינה מתמוטטת סביבם?" [סימוכין]