במקום שבו היה מתקיים דין אחד לכולם, ללא אכיפה בררנית וללא "אנשים אחרים", במקום שבו כולם שווים בפני החוק - ניתן היה לבלום את ההידרדרות. קומץ אנרכיסטים במסווה, המטיל אימתו על פוליטיקאים שנאלצים להקצין את עמדותיהם מיראה מהם, השתלט על המרחב הציבורי בסיוע ובעידוד חלק מהתקשורת ובמימון שמקורותיו טרם נחשפו עד תום. קומץ בריונים זה מנהל מסעות ציד ורדיפה אחרי נבחרי ציבור מהימין, אורב להם בבתיהם, מציב מיצגי זוועה מול מרפסותיהם, משחית מדרכות וממשיך ליעד הבא. בשנים האחרונות חזינו בחלק מאותם בריונים מופקרים על מיצגי הסתה וזוהמה, על הטרדות מיניות, חסימות כבישים והבערת מדורות, תקיפת שוטרים, קריאות לרצח ראש הממשלה ומשפחתו, פגיעה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, פגיעה במשפחות שכולות, פגיעה בחלק ממשפחות החטופים, קריאות למרי אזרחי, למלחמת אחים, לסרבנות ולפירוק צה"ל והחברה הישראלית. ראינו אותם מרופדים בעשרות מיליוני דולרים ממקורות עלומים, ראינו את כיעורם האנושי כשהצמידו בן דודה של חטופה או גננת של חטוף, בעוד הם מכנים את מופעי הטנטרום שלהם "מחאת החטופים". היום כבר ברור לכולם כי החטופים אינם מעניינים אותם כלל - אינם אלא עלה תאנה וכסות למעשיהם המופקרים. אחרי שפעלו באופן אנטי-דמוקרטי נגד ראש הממשלה ומשפחתו ונגד כל מי שמזוהה עם הימין, אחרי שארגנו מצעדי הסתה מהנוראיים שנראו בישראל, עברה אותה חבורה משיחית הזויה לרדוף את הרמטכ"ל ואת אלופי צה"ל - משתפי פעולה עם השנאה והכאוס. אין חולק כי זכות המחאה עומדת לכל אזרח במדינת ישראל הדמוקרטית, וחופש הביטוי הוא מזכויות היסוד. אולם כאשר מחאה הופכת למופעי אימה של בריונות ואלימות, כאשר חופש הביטוי הופך לחופש השיסוי - חובה להציב את הגבול. ומי יציב את הגבול? מי יעצור את המדרון החלקלק שמובילים אליו קומץ עבריינים מוגנים, הנתמכים לעיתים בידי מי שאמורים לפעול נגדם? כל עוד היועצת המשפטית לממשלה, מערכת המשפט ומערכות האכיפה אינן עוצרות את מופעי האלימות, הבריונות והעבריינות - הכאוס יימשך. עריצות המיעוט השולט במוקדי הכוח תוכרע, אין אפשרות אחרת. היא תובס על-ידי הרוב - בימין הציוני, בשמאל הציוני ובמרכז הציוני. על-ידי כל אוהבי המדינה, החולקים דעות שונות אך מאוחדים במכנה משותף אחד: שמירה על מדינת ישראל. חייבים לעצור - ומהר - את המופקרים וחסרי האחריות, את שורפי האסמים, את הקנאים האוחזים בדת השנאה. חייבים לעצור לפני פורענות, לפני שיהיה מאוחר מדי.