באחרונה קרא איתן ברושי, יו"ר ארגון 'מים לישראל', המייצג את ספקי המים וצרכניהם לחקלאות במגזר הכפרי, אשר לפנים כיהן בתפקידים ציבוריים שונים, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא משק המים. אין להקל ראש במצוקתם של חקלאים, כאשר, לדברי ברושי, "מדי שנה מוזרמים לים מיליוני מ"ק של מי קולחים, בשעה שהחקלאות נאבקת על כל טיפה ומטעים נעקרים, בעיקר בצפון". אין סיבה להטיל ספק בקביעתו לפיה, בעיית המים בישראל אינה בידי שמים אלא תוצאה של תכנון וניהול לקויים. מתברר, כי מדי שנה מוזרמים לים מיליוני מ"ק של מי קולחים, בשעה שהחקלאות נאבקת על כל טיפה ומטעים נעקרים, בעיקר בצפון. עד היום הוקמו 23 ועדות חקירה ממלכתיות. האחרונה שבהן, לפי שעה, הייתה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון (2021): חקרה את האסון בו נספו 45 בני אדם בהילולת הרשב"י במירון. ניתן ולגיטימי להטיל ספק בנחיצות הקמתן של ועדות חקירה ממלכתיות לחקר אירועים נקודתיים, חמורים ככל שיהיו, אשר האסון במירון הוא אחד מהם. ספק רב מתעורר נוכח קריאתו של ברושי, הנאבק, בדין ובצדק, למען זכויותיהם של החקלאים- מגזר קטן-ביחס אבל חשוב וחיוני ביותר. עם כל ההבנה לצורך לכונן מערכת מסודרת של עקרונות אשר רק צירופן המלא, או, לכל המצער, חלק הארי שלהן, יצדיק ואולי אף יחייב הקמת ועדה חקירה ממלכתית, כשלים בתכנון בניהול משק המים, חמורים ככל שיהיו, אינם סיבה מספיקה להקמת ועדה כזאת. באופן פרדוקסלי, דווקא הקריאה להקמתה בנושא זה עלולה למנוע הקמת צוות היגוי ובדיקה שאינם ממלכתיים בהכרח לבחינת הנושא באופן מעמיק, מקיף ויסודי. איתן ברושי כיהן כחבר הכנסת ה-20 מטעם מפלגת העבודה ברשימת "המחנה הציוני". לאורך שנות פעילותו מילא שורה של תפקידים בכירים בשירות הציבורי ובתנועה הקיבוצית, והיה דמות בולטת בייצוג ההתיישבות העובדת והחקלאות בישראל. הוא איש רציני עם קבלות חתומות על עשייה. יותר מאשר צידוק והצדקה להקמת ועדת חקירה בנושא זה יש בה משום זילותה. לא כל כשל ניהולי בכל תחום שהוא, חשוב ככל שיהיה, מצדיק הקמת ועדה כזאת. ריבוי ועדות חקירה ממלכתיות בכלל ובנושאים שאינם בליבת הקיום של המדינה (לא מדובר, לדוגמה, במחדל ו/או בשחיתות בנושא משק המים הלאומי) בפרט עלול לגרום ליחס של זלזול או אדישות כלפיהן. אסור שכך יהיה.