כמעט בכל חברת נדל"ן מובילה ישנן, מלבד המנכ"ל והבעלים, אינספור פונקציות המטפלות במערך השיווק, כולל סמנכ"ל פיתוח עסקי, סמנכ"ל שיווק, מנהל מכירות ואנשי מכירות בשטח. אולם, וזה אולם גדול, במעט חברות, להוציא חברות ציבוריות שחייבות בדיווח לרשויות, תמצאו בעל תפקיד מרכזי שבאחריותו לשמר את החוסן הפיננסי של החברה ולמנוע מצב של מדרון חלקלק שיביא, חלילה, לקשיים ופשיטת רגל.
סטטיסטית, רק מעט חברות שבראשן או בתפקיד מרכזי בהן כיהנו אנשי כלכלה מובהקים דוגמת רואי חשבון, נקלעו לקשיים. לעומת זאת קיימים אינספור מקרים שבהם חברות שבראשן עמדו "אשפי נדל"ן" דוגמת קלרין, רובננקו, חפציבה וכדומה פשטו את הרגל, זאת מסיבות שונות ומשונות.
אני כותב את הדברים האלה בתור יועץ שמלווה לא מעט גופים מוסדיים העובדים מול חברות נדל"ן. אין זה מקרה, למשל, שבלא מעט מקרים במהלך ההיסטוריה של שוק הנדל"ן, נתקלנו בתרחישים של חברות שמערך השיווק שלהן תפקד לעילא ולעילא, אולם בכל זאת נקלעו לקשיים. מכירת דירות, לפרוטוקול, לא רק שאינה ערובה לאיתנות פיננסית של חברת נדל"ן, במקרים רבים היא מהווה מרכיב משני במערך ההכנסות וההוצאות שלה.
דוגמה מובהקת לכך מהווה נושא מימון פרויקטים. רוב החברות מממנות אותם לא מהון עצמי, אלא ממימון חיצוני, בדרך כלל של בנקים מסחריים. מימון זה כרוך בהתחייבות של החברה הלווה להחזיר אותה ובד בבד בריביות גבוהות ביותר, ובמיוחד בריבית הנוכחית שנותרה על-כנה כבר קרוב לשנתיים.
גורם זה, לבדו, הכניס בעבר ומן הסתם יכניס בעתיד מספר גדול של חברות נדל"ן לקשיים. ברור בעליל כי אם החברות היו מיוצגות בעת "תפירת" העסקה מול הבנק המלווה על-ידי אנשי פיננסים מובהקים, דוגמת רואי חשבון או כלכלנים, אזי היו נמנעים מראש לא מעט מצבים מביכים.
גורם נוסף, לכאורה מובן מאליו הוא התקורות השוטפות של החברות. אישית נתקלתי בלא מעט מצבים שבהם החברות השקיעו משאבי עתק בכל מה שקשור לנושאים דוגמת מיתוג ושיווק, שכבודם במקומם מונח, השיווק בסופו של יום די הצליח, אולם התקורות האדירות בפרסום ובכוח אדם מחקו חלק נכבד מהרווח, אם בכלל נותר כזה.
לכן לטעמי חשוב מאוד שכל חברה תחזיק בתפקיד בכיר איש כלכלי מובהק, אחד שאינו בהכרח מומחה לשוק הנדל"ן, אבל יוכל בכל רגע נתון להסתכל ב"זום אאוט" על המצב הפיננסי הנתון והמאזן של אותה חברה ובהתאם לכך יתקבלו ההחלטות. לא מנקודת המבט של המערך השיווקי.