התקיפות הישראליות בשבוע שעבר בקטר ובתימן, טבח השישה בצומת רמות, החרם העולמי הגובר על ישראל, ושאר אירועים ביטחוניים ומדיניים, השכיחו במקצת את אויבנו העיקרי - הלו היא אירן. לא כן בקרב מומחים לאירן. הם שבים ומזהירים כי תקיפה אירנית על ישראל איננה שאלה של אם, אלא שאלה של מתי. כלומר, כל עוד המשטר הנוכחי עומד על-כנו. באמריקה ציינו בשבוע שעבר את יום השנה ה-24 לאסון התאומים. יום קודם לכן, אירע רצח צ'רלי קירק, שמטלטל את המעצמה הגדולה. העין נתונה בזמן זה פנימה יותר מאשר לענייני חוץ, ופחות לאירן שאחרי התקיפה המשולבת של חילות האוויר הישראלי והאמריקני. הלב של דונלד טראמפ יחזור במהרה לאירן, על-מנת לקדם עימה הסכם גרעין חדש ולמנוע שיקום יכולותיה הגרעיניות. אירן עודנה מלקקת את פצעי מתקפת ה-13 ביוני על מתקני הגרעין שלה, אבל כבר מתכננת את שעת הנקם. לכך עלינו להיערך. אין לשכוח כי אירן היא המחולל העיקרי של מתקפת 7 באוקטובר. "אנחנו קרובים לצומת, שהוא הזדמנות בלתי חוזרת לשינוי המשטר באירן", אומר אחד המומחים. בינתיים השלטון מכביד ידו על העם, מונע התגייסות עממית להפלתו, ומצד שני מתחנף אליו. "הנכס החשוב ביותר שלנו זה העם האירני", אומרים דובריו של "המנהיג העליון". הם משדרים "הצלחה", "כל טיל אירני הרג 500 ישראלים", עוסקים בבקרת נזקים ובוחנים אפשרות לשקם את הפרוקסיס שלהם. בה בעת המצב הכלכלי מחריף, המחסור במים קריטי, מייחלים לגשמים בחורף. מה עושים כאשר דולר אחד שווה ערך למיליון ריאל? - מוחקים ארבע ספרות מהריאל... האם המחסור החמור בצרכים יכול להשפיע? נראה שלא. הם ממשיכים להתחמש בנשק הגנתי יותר מהתקפי. ישנם באירן עשרה גופי אופוזיציה שהרצון להפיל את המשטר הוא הדבק המחבר ביניהם. "אלה הם בעלי הברית החשובים ביותר שלנו באזור", מדגישים אצלנו. אבל "כפייה מבחוץ של הפלת המשטר תיתקל בהתנגדות העם". יש באופוזיציה כאלה ששמחים על "השפלת משפילנו", ולעומתם כאלה שביקרו את התקיפה הישראלית ומדברים על "שיתוף פעולה עם המשטר". ההכבדה על גורמי האופוזיציה מחמירה, ככל שאלה מרימים ראש. רק בחודשי יולי-אוגוסט הוצאו להורג באירן 170 אזרחים, בטענה של בגידה וריגול. איך השקר וההונאה באים לידי ביטוי? הנה דוגמא: בראיון שנערך עם ראש מערך ההגנה, הוא נשאל: "בישראל לכולם יש ממ"דים, ומה אצלנו?" תשובתו: "יש לנו ממ"דים יותר מאשר לישראל, אבל לא רצינו לספר לציבור כדי לא ליצור בהלה". השאלה הגדולה היא מי יחליף את חמינאי, שהוא בן 86, חולה, פרנואיד. מדברים כבר על היום שלאחריו ומי יבואו במקומו. בינתיים המשטר עודנו יציב וממשיך במאמצי ההסתרה וההונאה, בידיעה שהגרעין הוא תעודת הביטחון היחידה למנוע התקפות בעתיד על אירן. המהפך יתרחש עם ירידת חמינאי והתפתחותם של מאבקי כוח פנימיים. "יש למערב", אומר אחד מחוקרי אירן, "הזדמנות לייצר מנופים והשפעה באמצעות סנקציות נקודתיות, שיפגעו למשל במשמרות המהפכה, תוך יצירת תסיסה פנימית". אירן היא המדינה היחידה בעולם שחורתת על דגלה - השמדת מדינה אחרת, ישראל. מטרתה השנייה - השלטת חוק השריעה בעולם. לכן, לא תיזנח את מטרתה להגיע לגרעין בדיוק כמו קוריאה הצפונית. כבוד חשוב למשטר יותר מחיי אדם. הם יפעלו לאט-לאט לשקם את יכולותיהם הצבאיות, אפילו יחכו עד תום תקופת ממשל טראמפ בתחילת ינואר 2029, כדי לנקום את השפלתם. "אותנו האירנים צריכים כאויב חיצוני שמולו מנסים לאחד את העם". בטהרן יודעים היטב כי הטלת פצצה גרעינית על ישראל, תחסל גם את "פלשתין". או אז לא יוכלו עוד להיקרא "מגיני פלשתין". האם עובדה זו נמצאת במערכת שיקוליהם? משטר שרוצה קודם כל בהשמדת ישראל, ספק אם עובדה זו תרתיעו, יהיה המחיר הנורא אשר יהיה. יש חשש, שאירן תנסה לערער את המשטר בירדן עימה יש לנו הגבול הארוך ביותר. סוריה של ג'ולאני עויינת לאירן. שתי פטרוניותיה, רוסיה וסין, איכזבוה, לא נרתמו לעזור לאירן בזמן אמת. סין מנסה לרסן אותה. עשרה אחוז מהנפט הסיני מגיע מאירן, גם אין לסין אהדה לאיסלאם, בוודאי לא בגילומו הרדיקלי. ישראל עוקבת אחרי ההתרחשויות סביב אירן, קשובה להתלהמויות של דוברי המשטר, במטרה לקדם פני הרעה. אסור לנו לשגות באשליות כאילו "נשכחנו" בטהרן. מותר לנו לקוות שקיצו של משטר האייתולות יגיע בסופו של יום, ואולי אף לסייע לכך.